אוסף של תשובות לשאלות על אפילפסיה מספרו של פרופסור אורי קרמר. בהמשך הדף תמצאו שני מדריכים פשוטים שיעזרו להבין טוב יותר את המחלה — ואיך לחיות איתה, בלי פחד ובלי בלבול.
האם יש דבר כזה "תרופה מועדפת" לטיפול באפילפסיה?
יש מספר קטן של סוגי אפילפסיה שתרופות ספציפיות עדיפות כטיפול בהם. יש כמה סוגים של אפילפסיה כללית שעבורם עדיף לא להשתמש בחלק מהתרופות, עקב סכנת החרפה. עבור רוב החולים, אין תרופה מועדפת. בדרך כלל, בוחרים לפי מיעוט תופעות הלוואי.
מה יקרה אם החולה לא ייקח את התרופות?
בהיעדר טיפול תרופתי, קיימת אפשרות של החרפת המחלה. כמו כן, אם קיימים התקפים ליליים מרובים מסוג טוני-קלוני כללי, יש סכנת מוות עקב תופעה שנקראת מוות פתאומי בשינה בחולי אפילפסיה.
מה יקרה אם החולה יחמיץ נטילת מנה אחת של תרופה?
ברוב המקרים לא יקרה דבר. באופן לא שכיח יתרחש התקף. אם החולה יחמיץ תרופה בתדירות גבוהה, רמת התרופה בדם תרד וכמעט ודאי שיהיו התקפים. אם נזכרתם אחרי כמה שעות, אז אפשר עדיין לקחת את הכדור.
האם תרופות נגד אפילפסיה עלולות לגרום נזק לכבד?
מהי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי?
כאשר שתי תרופות נוגדות פרכוסים מתאימות במינונים מתאימים נכשלו, יש סיכוי של 10-5 אחוזים בלבד להשגת שליטה בפרכוסים עם תרופה שלישית או בשילובי תרופות.
ההסתברות לשליטה בפרכוסים הולכת ויורדת עם כל תרופה נוספת שנוסתה. לכן ההגדרה הנוכחית של אפילפסיה עמידה לטיפול היא אפילפסיה שנמשכת לאחר כישלון של טיפול תרופתי מתאים, במינון מתאים, עם שתיים או יותר תרופות אנטי-אפילפטיות.
יותר פרטים בכתבה אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.
ילדנו טופל בחמש תרופות נגד אפילפסיה ועדיין סובל מהתקפים. מה יכול יעזור?
בכ-30% מהחולים תרופות אנטי-אפילפטיות אינן שולטות בהתקפים או שולטות חלקית בלבד. במקרים האלה ממשיכים לנסות להתאים טיפול תרופתי, ובודקים אפשרויות טיפוליות אחרות:
- ניתוח אפילפסיה יכול לעזור בכשליש מהחולים העמידים לטיפול. יש לבצע בדיקות נוספות כדי להיות בטוחים שהפתרון הכירורגי אכן יעזור לשלוט בהתקפים.
- השתלת קוצב וגאלי יכולה להקטין ב-50% את תדירות ההתקפים בערך ב-50% מהחולים. הקוצב יפסיק יותר מ־75% מההתקפים בערך בשליש מהחולים, ויפסיק התקפים לחלוטין ב-10-5 אחוזים מהחולים.
- דיאטה קטוגנית מקטינה ב-50% את תדירות ההתקפים בערך ב-50% מהחולים. הדיאטה תפסיק יותר מ-75% מההתקפים בערך ברבע מהחולים, ותפסיק התקפים לחלוטין ב-10-5 אחוזים מהחולים.
- קנאביס מועשר ב-CBD מקטין ב-50% את תדירות ההתקפים בערך ב-50% מהחולים. ה-CBD יפסיק יותר מ-75% מההתקפים בערך ברבע מהחולים, ויפסיק התקפים לחלוטין ב־5% מהחולים.
האם יש הבדל בין תרופות מקוריות ובין תרופות גנריות?
כל תרופה חדשה יוצאת לשוק כאשר היא תחת פטנט של חברת התרופות שפיתחה אותה, עם שם מותג הצמוד לשם הגנרי (הכימי) של התרופה. לדוגמה: התרופה בעלת שם המותג המסחרי (brand name) קפרה (Keppra), כאשר השם הגנרי של החומר הוא לבטירצטאם (levetiracetam).
לפטנט של התרופה יש תוקף מוגבל, ולאחר מספר שנים מותר לחברות תרופות אחרות לייצר את התרופה, אך הן צריכות לקבל את אישור הרשויות הרגולטוריות לצורך שיווקן. התרופה משווקת עם שם מותג אחר, של החברה המייצרת אותה: לדוגמה: לבטירצטאם דקסל (Levetiracetam Dexcel) של יצרן אחד, לוותרים (Levetrim) של יצרן אחר. תרופות אלה הן תכשירים גנריים, ויש להדגיש שהחומר הפעיל הוא אותו חומר ובאותו מינון כמו בתרופת המקור.
בבדיקות רבות שבוצעו בנושא, לא נמצא הבדל בספיגה וביעילות של תרופות מקור לעומת תרופות גנריות שמכילות את אותו חומר פעיל.
לפיכך יש להתייחס לתכשירים הגנריים כאותה תרופה, הזהה לתרופת המקור, ורק היצרן שונה. טעות נפוצה היא לראות בתרופות הגנריות "חיקוי" או "תחליף" שאינו התרופה המקורית, וזוהי גישה מוטעית.
מה עושים כשיש כל כך הרבה שאלות — ואין תשובה אחת פשוטה?
איך יודעים מתי תרופה מתאימה ומתי לא? מתי שוקלים להפסיק טיפול או לעבור לתרופה אחרת? איך מתמודדים עם תופעות לוואי, ומתי פונים שוב לרופא?
שני מדריכים שנכתבו על ידי מומחים יעזרו לכם סוף סוף להבין את כל מה שלא תמיד מספיקים להסביר בייעוץ הרפואי — על טיפול, על התקפים, ועל החיים עם אפילפסיה:
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
האם בכל מקרה של התקפים אפילפטיים יש צורך בטיפול תרופתי קבוע?
אם המחלה הוגדרה כאפילפסיה, חשוב ומומלץ לטפל. מקרים יוצאי דופן, שבהם לא נדרש טיפול, הם מקרים של אפילפסיה עם התקפים נדירים, למשל פעם בשנתיים-שלוש, אפילפסיה שפירה, אשר בדרך כלל נעלמת לאחר מספר קטן של התקפים או מצב שבו יש התקפים קלים מאוד רק בזמן התעוררות או סמוך לו, ואז לא יכול להיגרם נזק, כמו בנהיגה או בפעילות אחרת.
האם טיפולים חליפיים, כמו הומאופתיה, צמחי מרפא, עיסויים, רכיבה טיפולית או דברים דומים עוזרים באפילפסיה?
לדעתי אינם עוזרים. אפשרי שטיפולים שגורמים להרגעה מקטינים את תדירות ההתקפים. בנוגע לצמחי מרפא, קיימות עדויות מהמזרח שחלקם עוזרים, אבל הטיפול לא הפך למקובל בעולם.
יותר פרטים בכתבה טיפול טבעי באפילפסיה.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים