האם חולי אפילפסיה יכולים לקבל רישיון נהיגה? ואם כן, מהן החוקים והתקנות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים? צפו בראיון עם ד"ר אילן בלט
בהמשך הדף תמצאו מדריך פשוט שיעזור להבין מה מותר, מה אסור, ואיך חיים עם אפילפסיה כשצריך גם לנהוג, לעבוד, ולהתמודד מול המערכת.
ברור מאליו שאיבוד הכרה פתאומי בזמן נהיגה או אף איבוד שליטה פתאומי בתגובות הגוף ללא איבוד הכרה עלולים לגרום לתאונות קטלניות. לפיכך הנהיגה בכל כלי רכב ממונע אסורה למטופלי אפילפסיה שאינם חופשיים מהתקפים.
התקנות בנוגע לנהיגה שונות ממדינה למדינה, יש המחמירות יותר ויש המחמירות פחות. הסמכות בישראל נמצאת בידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב”ד) שהוא גוף המשתייך למשרד הבריאות ועובדים בו רופאים. תקנות המרב”ד מסתמכות במידה רבה על התקנות הנהוגות בקנדה.
תהליך קבלת רישיון נהיגה לחולי אפילפסיה
מטופל אפילפסיה המעוניין ללמוד נהיגה צריך ראשית למלא את טופס הצהרת הבריאות (הטופס הירוק) כמו כל אזרח אחר. עליו למלא חלק אחד בשאלון זה, ואת החלק השני צריך למלא רופא המשפחה. השאלות בטופס מתייחסות למחלות ולהפרעות תפקודיות שונות בתחומים שונים, כולל שאלות על איבודי הכרה, על אפילפסיה ועל טיפול תרופתי.
שאלון כללי זה מגיע למשרד הרישוי, וכאשר מתברר כי מדווח בו על בעיה בריאותית הוא מועבר למרב”ד. המרב”ד שולח טופס מפורט יותר, ייעודי לאותה בעיה רפואית, במקרה שלנו — אפילפסיה. בטופס זה יש חלק שהמטופל צריך למלא, וחלק נוסף שהנוירולוג המטפל צריך למלא.
הנתונים החשובים הם:
- סוגי ההתקפים
- מועד ההתקף האחרון
- נטילת תרופות נוגדות פרכוסים ורמתן בדם
- ממצאי תרשים גלי מוח (EEG)
- ממצאי בדיקת MRI
בהתאם לנתונים מחליט המרב”ד אם לאשר נהיגה לחולה ספציפי.
בעיקרון, נדרשת שנה ללא התקפים אפילפטיים כדי לאשר נהיגה, כיוון שלאחר חופש מהתקפים במשך שנה הסיכון להתקף יורד מאוד (אם כי עדיין קיים). יש להדגיש כי התרופות אינן מכשול לנהיגה, להפך — אי־נטילת תרופות או רמת תרופה נמוכה מדי עלולים להכשיל את התהליך. ה-EEG לא חייב להיות תקין כדי לאשר נהיגה, פעילות אפילפטיפורמית אינטראיקטלית (בין התקפים) ב-EEG היא סמן של הנטייה להתקפים, ואינה מעידה על חוסר איזון.
האם מותר לנהוג במקרה שלכם?
מה עושים כשיש התקף בודד, שינוי בטיפול התרופתי או דרישה של משרד הרישוי? ואיך מתמודדים עם הפחד, האחריות והבירוקרטיה?
מדריך מעשי אחד, שנכתב על ידי ד"ר אילן בלט, יכול לעזור לעשות סוף סוף סדר — על התקפים, על זכויות ועל מציאות החיים עם אפילפסיה:
📖 לחצו כאן כדי לקרוא על אפילפסיה במבוגרים
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
מקרים מיוחדים בהם חולה אפילפסיה יוכל לקבל רשיון נהיגה
קיימים מצבים מיוחדים שבהם גם אם טרם חלפה שנה ללא התקפים יאשר המרב”ד לנהוג. מצב אחד כזה הוא כאשר ההתקפים קורים תמיד בשינה בלבד. כדי לוודא שהסיכון להתקפים בזמן ערות אכן נמוך מאוד, יש צורך בתבנית קבועה של התקפים תוך שינה בלבד במשך 3 שנים לפחות.
למתנאל בן ה־37 אפילפסיה מגיל 22, עם התקפים פרכוסיים כלליים המופיעים תוך כדי שינה בלילה. הוא עובד בסוכנות ביטוח, ונוהג ברישיון ברכבו הפרטי. עם טיפול תרופתי סדיר בלקוסאמיד היה חופשי מהתקפים במשך שנתיים, אך אז הופיע שוב התקף לילי בזמן שינה. הוא נפל מהמיטה ונחבל בפניו, טופל בחדר המיון, ומבית החולים נשלחה הודעה למרב”ד. כאשר מילא את הטופס שקיבל לביתו מהמרב”ד ציין את תאריך ההתקף האחרון, אך כמו כן ציין שכל ההתקפים זה 15 שנה אירעו תוך בשינה בלבד. המרב”ד אישר לו המשך נהיגה.
גם אם ההתקפים מופיעים באופן עקבי רק זמן קצר לאחר היקיצה בבוקר הסיכון להתקף פתאומי בזמן נהיגה נמוך ביותר, ואפשר לאשר נהיגה.
פנינה, בת 25 , סייעת בגן ילדים. מגיל 16 היו לה התקפים פרכוסיים כלליים שהופיעו רק בבקרים, תוך 10 הדקות הראשונות לאחר יקיצה משינה. אובחנה אפילפסיה גנטית כללית והותחל בגיל 17 טיפול בחומצה ולפרואית (דפלפט). לפני החתונה, בגיל 22, הוחלפה התרופה ללמוטריג’ין (למיקטל) וכעבור חודשיים הופיע שוב התקף, כמה דקות לאחר. שהתעוררה משינה בבוקר. כיוון שמדובר במקרה שבו כל ההתקפים הופיעו זמן קצר לאחר יקיצה משינה ולא במהלך היום לאחר מכן, סביר לאשר לפנינה להמשיך לנהוג.
מצב נוסף שבו אפשר לשקול לאשר נהיגה אף שהמטופל אינו חופשי מהתקפים במשך שנה שלמה הוא כאשר ההתקפים מופיעים תמיד עם אאורה (תסמינים מוקדיים בתחילת ההתקף) ממושכת דיה, שתאפשר עצירה בטוחה בצד הדרך. עם זאת, פעמים רבות האאורה עלולה להיות קצרה ולא לאפשר שהות מספקת לתגובה.
גם במקרים שבהם כל ההתקפים הם בהכרה שמורה וללא אבדן שליטה על התגובות הקוגניטיביות והמוטוריות (תנועתיות) שוקלים בחיוב להתיר נהיגה ברכב פרטי, אך יש לדון בכל מקרה לגופו, לפי המאפיינים האינדיבידואליים
צפו בראיון עם ד"ר אילן בלט על אפילפסיה ורישיון נהיגה
מידע חשוב לחולי אפילפסיה המעוניינים להוציא רישיון נהיגה
- אדם המאובחן באפילפסיה ומסרב ליטול טיפול תרופתי או אינו מקפיד על נטילה סדירה של התרופה לא יקבל אישור לנהיגה.
- אם אירע התקף אצל מטופל אפילפסיה שהיה מאוזן קודם, זמן קצר לאחר שבוצע שינוי בטיפול התרופתי (החלפת תרופה, ירידה במינון) יש להימנע מנהיגה למשך 3 חודשים, בהנחה שהוחזר הטיפול התרופתי הקודם. יש להדגיש כי מדובר בשינוי בטיפול שנעשה בהוראת רופא, ולא כזה שביצע המטופל על דעת עצמו בניגוד לדעת רופאיו.
- אדם המחזיק ברישיון נהיגה וחווה התקף אפילפטי יחיד לראשונה בחייו צריך להימנע מנהיגה למשך תקופה, כיוון שהסיכון להתקפים חוזרים הולך ויורד ככל שחולף הזמן.
- משך התקופה של התליית רישיון הנהיגה קשור לנתונים הספציפיים — אם אין היסטוריה נוירולוגית קודמת, ה־EEG אינו מראה פעילות אפילפטיפורמית וב־MRI לא מתגלה ממצא מבני העלול להיות רקע להתקף. התליית הרישיון היא למשך 6 חודשים. במקרים האחרים, כאשר הבירור אינו תקין, תקופת התליית הרישיון היא שנה שלמה.
- כל האמור לעיל מתייחס לנהיגה ברכב פרטי. התקנות מחמירות יותר עבור נהיגה מקצועית. כדי לקבל אישור לנהיגה ברכב מסחרי צריך להתקיים חופש מהתקפים למשך 5 שנים תוך טיפול תרופתי, ולא שנה אחת. כדי לאשר נהיגה ברכב ציבורי נדרשות לפחות 5 שנים של חופש מהתקפים ללא טיפול תרופתי ב־ 5 שנים אלה.
פרק מספרו של ד"ר אילן בלט אפילפסיה במבוגרים.
⚡ כשההתקפים לא בשליטה — אתם צריכים לדעת בדיוק מה לעשות, כדי להחזיר את השקט לחיים
התקפים שמופיעים פתאום, שינויי תרופות, או רגעי פחד – כל אלה יכולים להפוך את החיים לאי־ודאות מתמשכת.
אבל יש דרך להבין מה באמת קורה בגוף ולפעול נכון — בזמן אמת.
המדריכים של מומחי האפילפסיה המובילים בישראל יסבירו בפשטות מה עושים כשיש התקף, איך להתנהל עם טיפול תרופתי,
ומה יכול לעזור להגיע לשקט אמיתי – גם לילדים וגם למבוגרים.
- מה לעשות בזמן התקף — הוראות מדויקות לכל מצב, גם בבית וגם בבית הספר;
- איך להבין את הטיפול — תרופות, שילובים, ומה עושים כשיש תופעות לוואי;
- מה אסור ומה מותר — כדי למנוע את ההתקף הבא;
- איך לדבר עם רופא, מורה או משפחה — ולשמור על ביטחון ושליטה.
לתשובות ברורות — המשיכו לעמוד המדריך לילדים או למבוגרים:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
הספרים נכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
בחרו את המדריך שמתאים לכם והתחילו להבין איך לשלוט בהתקפים כבר היום