זכויות ביטוח לאומי לחולי אפילפסיה בישראל

מה חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם צריכים לדעת על אחוזי נכות ועל זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי. צפו בראיון עם עו"ד גיל קראוס

(נכתב ע"י ד"ר אילן בלט ועובדת סוציאלית אנה ספיבקובסקי)

מחלת האפילפסיה מתפרצת ללא כל הכנה מוקדמת ומזעזעת הן את האדם הסובל ממנה והן את בני משפחתו. כל התא המשפחתי זקוק לגיוס כוחות נפש עצומים כדי להתמודד עם המחלה ולחיות בצילה.

המחלה עלולה להשפיע גם על מצב התעסוקה, ואף להביא להתליית רישיון הנהיגה ובכך לפגוע בהכנסה המשפחתית ובתחושת העצמאות.

אפילפסיה והתקנות לקביעת דרגת נכות של המוסד לביטוח לאומי

אפילפסיה פעילה גורמת למגבלות תעסוקה ניכרות, ובחלק מהמקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, לאי־כושר עבודה מלא ולצורך בהשגחה צמודה כדי למנוע סיכון לחיים של החולה.

בתקנות לקביעת דרגת נכות של המוסד לביטוח לאומי בישראל קיים סעיף ייעודי המתייחס לאפילפסיה (סעיף 30 לספר התקנות). שיעור הנכות נקבע בהתאם לסוג ההתקפים ולתדירותם. שיעורי נכות גבוהים יותר ניתנים במקרים של התקפים פרכוסיים כלליים, שיעורי נכות פחות גבוהים ניתנים להתקפים מוקדיים בערפול הכרה, ועוד פחות להתקפים מוקדיים בהכרה ובמודעות שמורות.

ככל שהתדירות גבוהה יותר המגבלה התפקודית גדולה יותר, ולפיכך אחוזי הנכות גבוהים יותר.

אפשר להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במסגרת נכות כללית ולקבל קצבת נכות חודשית, אם החולה עומד בתנאים הקבועים בחוק. לשם קבלת קצבה נדרש אובדן כושר עבודה של 50% לפחות. אם המחלה מאוזנת בטיפול תרופתי החולה אינו זכאי לקצבה.

יש לשים לב כי התקנות דורשות תיעוד רפואי הכולל:

  • תיאור ההתקפים ותדירותם
  • סיכומי אשפוז או פניות לחדרי מיון
  • תוצאות בדיקות תרשים גלי מוח (אלקטרואנצפלוגרם, Electroencephalogram, EEG) ובדיקות דימות (תהודה מגנטית, Magnetic Resonance Imaging, MRI, ובדיקות אחרות)
  • תיעוד הטיפול התרופתי ורמות התרופות בדם

 בכל הסעיפים התנאי הוא שההתקפים מתמידים "תוך קבלת טיפול מתועד".

לכל מי שניגש לוועדה רפואית בנושא אפילפסיה מומלץ לנהל יומן התקפים עם רישום מועדי ההתקפים וסוגיהם, וכן לרשום שינויים בטיפול התרופתי.

סיוע כלכלי למשפחות עם ילד חולה אפילפסיה במוסד לביטוח לאומי

ילדים מגיל 91 ימים עד גיל 18 שנים ושלושה חודשים, הסובלים מהתקפי אפילפסיה, עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה מטעם המוסד לביטוח לאומי. הזכאות נקבעת על פי קריטריונים שונים, כגון:

  • הטיפול התרופתי הניתן לילד, סוג ההתקפים ותדירותם
  • ההשגחה הנדרשת כדי למנוע סיכון לחיים של החולה
  • אשפוזים וקיומן של בעיות רפואיות נוספות.

מהו סכום הקצבה?

נכון להיום (אוקטובר 2024) ילד הסובל מאפילפסיה עם צורך בהשגחה חלקית יכול לקבל קצבה בשיעור 50% בסך 1771 ש"ח לחודש. מטופל המקבל טיפולים רפואיים זכאי לקצבה בשיעור 100% בסך 3479 ש"ח (נתונים מהאתר של המוסד לביטוח לאומי).

הקצבה משולמת עד שנה רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה.

הכנה למפגש עם ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי

יש לפנות למוסד לביטוח לאומי ולמלא טופס בקשה לקצבת נכות, לקבל זימון ולגשת לוועדה רפואית. לפני הפגישה יש להכין סיכום מידע רפואי מרופא מטפל על סוג המחלה ומצב האיזון שלה, סוג ההתקפים ותדירותם ומידע על הטיפול הרפואי.

פעם בשנתיים המוסד לביטוח לאומי מזמין את המטופל לוועדה רפואית כדי לבדוק את מצבו הבריאותי ולבחון את הארכת זכאותו להמשך קבלת הקצבה. אם חל שינוי במצבו הרפואי של המטופל, אחוזי הנכות ודרגת אי־כושר עבודה וגובה הקצבה יעודכנו בהתאם להמלצות הוועדה.

אפשר לערער על החלטת הוועדה הרפואית בתוך 60 יום ממועד קבלת ההחלטה.

חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום ביטוח לאומי כדי לשפר את הסיכויים למימוש זכויות המטופל ומשפחתו. כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ לפני המפגש עם ועדה רפואית בחינם באחד ממרכזי השירות של יד מכוונת.

זכויות נוספות לחולי אפילפסיה

חולים הזכאים לגמלת נכות עשויים לקבל הנחה בתשלומי ארנונה, מים וחשמל או פטור חלקי ממס רכישה. לכל גוף ממשלתי יש קריטריונים שונים לקבלת ההטבה, ויש לבדוק זאת ישירות. לרוב ההנחה מותנית בגובה גמלת הנכות.

על זכויות נוספות המגיעות לחולים ולבני משפחותיהם ניתן לקרוא בספרים שלנו. 

צפו בראיון עם עו"ד גיל קראוס על זכויות של חולי אפילפסיה בביטוח לאומי

היום אנחנו מדברים על ביטוח לאומי ואפילפסיה, ופגשנו את עורך הדין גיל קראוס. גיל, ספר לנו בבקשה על עצמך.

אני עו"ד למעלה מ-20 שנה. בבעלותי משרד שעוסק בעיקר בייצוג אנשים שנפגעו או חלו במחלות שונות מול המוסד לביטוח לאומי ומול גורמים נוספים במדינת ישראל. באופן ספציפי, אני מייצג גם חולי אפילפסיה רבים במיצוי ההליכים שלהם מול המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, אני מלווה עמותות שונות ונותן מענה בפורומים מקצועיים שונים.

מי זכאי לקבלת קצבה מביטוח לאומי עקב אפילפסיה?

ההשפעה של אפילפסיה על החיים יכולה להיות דרמטית אצל אנשים מסוימים, בין אם מבוגרים ובין אם ילדים. בין אם זה צורך בהשגחה, היעדרות מעבודה או הוצאות רפואיות – ההשלכות הן משמעותיות. לכן, במסגרת המוסד לביטוח לאומי ניתן לקבל מענה, לפחות כספי, לחלק מהקשיים הללו. בעולם זה, אנו מפרידים בין ילדים לבין מבוגרים.

ילדים עד גיל 18 –  במסגרת גמלת ילד נכה. במקרה זה, ההתמקדות אינה בגובה אחוזי הנכות הרפואית, אלא בצורך בהשגחה ובטיפולים רפואיים. ילד הזקוק להשגחה חלקית או מלאה בשל מחלת האפילפסיה, בין היתר על בסיס תדירות ההתקפים, חומרתם, סוגי הטיפולים הרפואיים וכו' – הוריו יכולים להיות זכאים לגמלה. גם ילד שמקבל טיפול תרופתי אינטנסיבי או טיפולים באשפוז, עירויים וכדומה, יכול להיות זכאי לגמלת ילד נכה עקב אפילפסיה.

מבוגרים –  כאן מדובר במסגרת של נכות כללית, שבה יש שלושה שלבים לקבלת זכאות:

  • בדיקת הכנסה – אדם שמרוויח מעל 7500 ש"ח ברוטו לחודש (כשכיר או עצמאי) לא יכול להגיש תביעה לנכות כללית, גם אם מצבו הרפואי קשה מאוד. חשוב לציין שאם אדם כבר הוכר כנכה, הוא יכול להמשיך לעבוד ולהרוויח יותר, אך יתבצע קיזוז בין ההכנסה לגמלה.
  • בדיקה רפואית – נבדקים על ידי ועדה רפואית שקובעת את אחוזי הנכות הרפואית. כדי לעבור שלב זה, יש להגיע לפחות ל-40%-60% נכות רפואית. באפילפסיה, אחוזי הנכות משתנים מאוד בין אדם לאדם, ולכן מומלץ לכלול גם בעיות רפואיות נוספות, אם ישנן, כדי להגדיל את הסיכוי לעבור את הסף הנדרש.
  • דרגת אי-כושר לעבודה – נבחנת ההשפעה של המצב הרפואי על יכולת העבודה. רק מי שיכולתו לעבוד נפגעה ביותר מ-50% יהיה זכאי לגמלת נכות כללית.

איך מגישים בקשה לביטוח לאומי?

צריך למלא טופס תביעה לנכות כללית, אך עבור חולי אפילפסיה יש טופס ייעודי (בל/3190), שאותו יש למלא בעזרת רופא מומחה. בטופס מפורטים פרטים על תדירות ההתקפים, חומרתם, בדיקות רפואיות, טיפולים תרופתיים ועוד. יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולא להסתפק רק בטופס זה. אם מסיבה כלשהי לא מצורף הטופס הייעודי, חשוב לצרף לפחות מסמך רפואי שמפרט את המידע הנדרש. בנוסף, יש להבין שהתהליך לא מסתיים בהגשת הטופס בלבד – מדובר בהליך מורכב, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

כמה אחוזי נכות ניתן לקבל על אפילפסיה?

עצם האבחנה באפילפסיה אינה מעניקה זכויות באופן אוטומטי. אדם יכול לקבל בין 0%  ל-100% נכות, בהתאם למצבו הרפואי והשלכות המחלה על תפקודו.

ילדים –  רוב הילדים הזכאים יקבלו גמלה חודשית של כ-1880 ש"ח (עבור השגחה חלקית). ילדים במצב קשה יותר, הדורשים השגחה מלאה או טיפולים רפואיים צמודים, עשויים לקבל כ-3694 ש"ח לחודש.

מבוגרים – גובה הגמלה נקבע על פי דרגת אי-הכושר, ולא לפי אחוזי הנכות הרפואית. קיימות ארבע מדרגות אי-כושר:

  • 60% – גמלה של כ-2500 ש"ח לחודש.
  • 100% – גמלה של כ-4200 ש"ח לחודש. בנוסף, ישנה תוספת תלויים למי שיש ילדים עד גיל 18 או בן/בת זוג עם הכנסה נמוכה.

איך להתכונן לוועדה רפואית?

הוועדה נמשכת כ-5-7 דקות בלבד, ולכן יש להגיע מוכנים:

  1. להביא את כל המסמכים הרפואיים – כולל בדיקות EEG בדיקות דם לרמת התרופות בדם, תיעוד רפואי וכו'.
  2. לדעת מה להגיד – להסביר לא רק על ההתקפים, אלא גם כיצד הם משפיעים על חיי היומיום והתפקוד בעבודה.
  3. להיות ממוקדים – הוועדה קצרה ואין זמן להסברים ארוכים.

לאחר הוועדה, מתקבלת תשובה דרך האתר או הדואר.

למה כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני ועדה רפואית?

עורך דין אינו "קוסם", אך הוא מכיר את ההתנהלות של ביטוח לאומי, יודע אילו מסמכים להגיש ואילו עדיף שלא, ומסייע בהכנה לוועדה כך שהתנהלות המבקש תהיה מיטבית. ההחלטות של הוועדה עשויות להיות לכל החיים, ולכן חשובה מאוד ההכנה המקצועית.

איך מגישים ערעור על החלטת ביטוח לאומי?

ניתן להגיש ערעור אחד בלבד על החלטת הוועדה הרפואית – לוועדה רפואית לעררים. את הערעור יש להגיש תוך 60 יום. בוועדת הערר יושבים שלושה רופאים, והם יכולים:

  1. לקבל את הערעור ולהעלות את אחוזי הנכות.
  2. לדחות את הערעור ולשמור על ההחלטה המקורית.
  3. לשנות לרעה את ההחלטה – ולכן יש לשקול היטב לפני הגשת הערעור.

דוגמה: אישה חולת אפילפסיה נדחתה בדרג הראשון. לאחר שהתייעצה והגישה ערעור עם מסמכים רפואיים חדשים עם עורך דין, ועדת הערר קיבלה את טענותיה, העניקה לה נכות קבועה ודרגת אי-כושר מלאה – מה שהבטיח לה גמלה חודשית לכל החיים בסך 4000 ש"ח.

עורך דין גיל קראוס, תודה רבה על המידע. איך ניתן ליצור איתך קשר?

ניתן ליצור קשר דרך האתר: https://eghert-kraus.co.il או בטלפון: 03-6766602. שיחת ייעוץ ראשונית ניתנת ללא עלות, ואני כאן כדי לסייע לכל מי שזקוק לעזרה.

הבעיה הכי גדולה של חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא חוסר מידע אודות המחלה ודרכי התמודדות איתה

מן המפגש הראשון עם הנוירולוג ולאורך מהלך המחלה עולות שאלות רבות, החל משאלות בסיסיות, כגון מהו התקף אפילפטי ומהי אפילפסיה, ועד שאלות ספציפיות בנוגע לדרכי אבחנה ואפשרויות טיפול שונות.

חלק גדול מהמידע שנאמר בייעוץ אינו נקלט. בזמן שעובר אתם מתחילים לחפש מידע באינטרנט, ובדרך כלל צוברים חרדה נוספת מרוב מידע (נכון או שגוי), עד שמתקיים מפגש אמיתי עם המומחה שבו אפשר לשאול את כל השאלות הבוערות, ולנסות להרגיע חלק מהחששות.

  • האם אפילפסיה יכולה לעבור במקרה שלכם?
  • מה אסור ומה מותר לעשות לחולה אפילפסיה? ממה צריך להיזהר?
  • איך אפשר לעזור לחולה בזמן ההתקף? איך להגיש עזרה ראשונה?
  • מה הטיפול האופטימלי במקרה שלכם?
  • מה לעשות כאשר התרופות לא שולטות בהתקפים? מה עוד אפשר לנסות?
  • מהן זכויות של חולי אפילפסיה בישראל? מה מגיע לכם מהמוסד לביטוח לאומי ומארגונים אחרים? 

מהו גיל החולה? לחצו על הכפתור למטה

מה אתם צריכים לדעת על אפילפסיה

ספר "אפילפסיה במבוגרים" מכיל מידע עדכני על אודות סוגי האפילפסיה וההתקפים, הטיפולים השונים, כולל טיפולים ניתוחיים, טיפולים חדשניים אחרים, דיאטות וטיפול בקנאביס רפואי. תוכלו למצוא בספר מידע מפורט על אודות תרופות נוגדות פרכוס ועל תופעות הלוואי האפשריות שלהן, והחשוב ביותר – עצות שימושיות לחיים עם המחלה.

ספר "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" זה הוא סיכום ניסיונו של פרופסור אורי קרמר לאחר אלפי שעות של מפגשים עם משפחות של ילדים חולי אפילפסיה. הספר דן בכל ההיבטים של המחלה, כולל אבחון מדויק, טיפול תרופתי וטיפולים אחרים, ובבעיות החברתיות והאקדמיות של הילד ושל המתבגר, ובהחלט יכול לתת תשובות להרבה שאלות של הורים.

לחצו על כפתור "לסיום הזמנה וקבלת הספר"0
There are no products in the cart!
0