סוגי אפילפסיה

מהו מנגנון הפעולה של תרופות לאפילפסיה? איך מתאימים את הטיפול לחולה? כמה זמן צריך לקחת תרופות אנטי-אפילפטיות, ומתי אפשר לשקול הפסקה של הטיפול התרופתי?

תרופות אנטי-אפילפטיות הן תרופות המיועדות לטיפול באפילפסיה. מטרתן היא למנוע היווצרות של התקפים אפילפטיים.

לפי הסטטיסטיקה, כ-70% מהחולים יוכלו להגיע לחופש מהתקפים בעזרת תרופות נוגדות פרכוסים. למרות המגוון הגדול של התרופות הקיימות, כ-30% הנותרים ימשיכו לסבול מהתקפים, למרות הטיפול התרופתי, ולהם אפשר להציע אופציות טיפוליות אחרות.

מהי אפילפסיה מוקדית שפירה של גיל הילדות? מהם התסמינים של המחלה? מהו הטיפול הדרוש ומהי הפרוגנוזה לעתיד? מה הורים צריכים לדעת על המחלה, על התקפים ועל טיפול.

מהי תסמונת דרווה? מהם התסמינים של המחלה בתינוקות? מהו הטיפול הדרוש ומהי הפרוגנוזה לעתיד?

תסמונת דרווה (Dravet syndrome) היא תסמונת נדירה יחסית, שתוארה לראשונה בשנת 1978 על ידי הנוירולוגית הצרפתייה שרלוט דרווה.
בעבר השתמשו בשם "אפילפסיה מיוקלונית חמורה של גיל הינקות".
תסמונת זו היא אחת מהמחלות שנקראות אנצפלופתיות אפילפטיות, כלומר: מחלה אשר בעקבותיה עלול להיגרם נזק קוגניטיבי תמידי. זוהי האנצפלופתיה האפילפטית הראשונה שבה נקבע כי מוטציה גנטית היא הגורמת לנזק קוגניטיבי חמור, ולא חומרת האפילפסיה אצל החולה.

מהי תסמונת ווסט? מהם התסמינים של המחלה בתינוקות? מהו הטיפול הדרוש ומהי הפרוגנוזה לעתיד?

תסמונת ווסט (West syndrome) היא אחת מהאנצפלופתיות האפילפטיות, כלומר: תסמונת אפילפטית שעלולה לגרום נזק קוגניטיבי לחולים. לכן חשוב לאבחן את המחלה כמה שיותר מוקדם, כדי לנסות למנוע את הפגיעה הקוגניטיבית בעזרת טיפול נכון.

ברוב המקרים, התסמונת מתחילה בתינוקות מגיל חודשיים עד גיל שנה.
קיימים שלושה סוגים של תסמונת ווסט (סימפטומטית, קריפטוגנית ואידיופתית), אשר מתייחסים גם לסיבת המחלה וגם לפרוגנוזה.