אוסף של תשובות לשאלות על אפילפסיה מספרו של פרופסור אורי קרמר. בהמשך הדף תמצאו גם שני מדריכים פשוטים שיעזרו להבין טוב יותר את המחלה — ואיך לחיות איתה, בלי פחד ובלי בלבול.
מהי אפילפסיה?
אפילפסיה (מחלת הכפיון או מחלת הנפילה) מוגדרת כמחלה של המוח, שבה יש נטייה לייצר התקפים אפילפטיים – שינוי התנהגותי זמני (בדרך כלל עד שתי דקות) מכל מיני סוגים.
אדם מוגדר כחולה אפילפסיה אם עבר לפחות התקף אפילפטי אחד, ויש לו סיכוי מוכח גבוה לפתח התקפים נוספים, כגון:
- תרשים גלי מוח (אלקטרואנצפלוגרם, EEG, Electroencephalogram) עם פעילות אפילפטית;
- ממצא בבדיקה גופנית (למשל המיפרזיס, שיתוק מוחין של צד אחד של הגוף);
- ממצא בתהודה מגנטית של המוח (MRI, Magnetic Resonance Imaging), למשל: מום מבני או גידול, שמוכרים כמגבירי סיכון.
באיזה גיל אפשר לחלות באפילפסיה?
אפשר לחלות באפילפסיה בכל גיל. שכיחות ההתחלה הכי גבוהה היא בשנים הראשונות לחיים (ובמיוחד בשנת החיים הראשונה) וכן בגיל המבוגר, מעל גיל 65.
האם חבלת ראש יכולה לגרום לאפילפסיה?
נדיר שחבלת ראש קלה, גם אם יש אובדן הכרה קצר והקאות, תגרום לאפילפסיה. מנגד, כל חבלה שיוצרת שינוי ברקמת המוח, כגון פציעה חודרת או דימום מוחי, עלולה לגרום למחלה.
האם אפילפסיה עוברת בתורשה?
כמחצית מהילדים סובלים ממחלת הנפילה הקשורה ישירות או באופן משני למחלה תורשתית.
במשפחתנו אין אפילפסיה. איך קרה שילדנו סובל מאפילפסיה?
אפשרות אחת היא שילדכם סובל ממחלת הכפיון על רקע גנטי, אבל זו מוטציה חדשה, “de novo”.
אפשרות שנייה היא שמדובר במחלה גנטית, אבל הגן לא בהכרח מתבטא בכל הדורות, ויכול לדלג על חלקם. אפשרות שלישית היא שבתקופה העוברית נגרם, מסיבה לא ברורה, נזק מוחי מבני קטן וחסר משמעות תפקודית, שאינו נצפה בהדמיה, שהפך ברבות הימים למוקד אפילפטי.
האם המחלת הכפיון עלולה להחמיר?
כן, קיימת דינמיקה של המחלה. האפילפסיה יכולה להחמיר מבחינת תדירות ההתקפים, משכם ועוצמתם. מנגד, בדרך כלל, המחלה יציבה לאורך זמן.
כמעט כל משפחה שמתמודדת עם אפילפסיה שואלת את אותן שאלות — ולא תמיד מקבלת תשובות ברורות
אם יש לכם שאלות על אפילפסיה — ואתם מנסים להבין מה נכון במקרה שלכם — חשוב לקבל תמונה ברורה שתעשה סדר בכל הנושאים המרכזיים.
בספרים שלנו תמצאו הסבר ברור, מסודר ונגיש על:
- איך מזהים ומאבחנים אפילפסיה בצורה נכונה
- אילו אפשרויות טיפול קיימות ומה הציפיות מהן
- ואיך מתנהלים ביום-יום עם אפילפסיה
המדריכים נכתבו על ידי מומחים לאפילפסיה עם ניסיון של עשרות שנים, ונותנים תשובות ברורות לשאלות האלו — להורים ולמבוגרים.
האם אפילפסיה עלולה לגרום למחלת נפש?
אפילפסיה אינה גורמת מחלת נפש. מנגד, יש סיכוי גבוה יותר למחלת נפש בחולי אפילפסיה מאשר באוכלוסייה הבריאה.
האם אפילפסיה עלולה לגרום לקשיי למידה, לאיחור שפתי, לקשיי זיכרון ו/או לקשיי התנהגות?
- קשיי למידה וזיכרון — בהחלט כן.
- איחור שפתי – רק תסמונת נדירה אחת בשם לנדאו-קלפנר יכולה לגרום לאיחור שפתי אצל ילדים (אלא אם מדובר בחלק מאיחור קוגניטיבי).
- קשיי התנהגות – כן, אבל יש לבדוק שלא מדובר בתופעת לוואי של אחת התרופות.
- יש לבדוק אם קשיי ההתנהגות נצפו כבר לפני תחילת הטיפול התרופתי, או שהם החלו ביחד עם התחלת הטיפול.
האם אפשר למות מאפילפסיה?
הסיכון לתמותה בחולי אפילפסיה גבוה פי שניים מאשר באוכלוסייה הכללית. הכוונה לתמותה הקשורה לאפילפסיה בלבד, שאינה מיוחסת למחלה יסודית כלשהי, כגון: גידולי מוח ומחלות לב ונשימה.
יש כמה סיבות למוות מהמחלה:
- טביעה, כאשר החולה היה ללא השגחה במים (אמבטיה, בריכה או ים);
- תאונות דרכים, רכיבה או נפילות שקרו בזמן התקף;
- מוות פתאומי בשינה – הכוונה למוות פתאומי בשינה בחולי אפילפסיה, אם לא נמצאה שום סיבה אחרת למוות. מצאו שבכ-30% מהחולים קיים דיכוי של פעילות המוח מייד לאחר התקף. מניחים שהדיכוי הזה לא מאפשר למנגנון של חזרה אוטומטית של נשימה לאחר הפסקת נשימה לפעול.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים