טבלה של תופעות לוואי שכיחות של תרופות אנטי-אפילפטיות
לכל התרופות יש תופעות לוואי. חלקן לא משמעותיות, חלקן מורגשות יותר וחלקן בלתי נסבלות. בדרך כלל, ילדים ומבוגרים חולי אפילפסיה נתקלים בתופעות לוואי בשני מצבים:
מצב 1: עלייה מהירה מדי במינון של תרופה
כאשר מעלים מהר מדי את מינון התרופה, עלולות להופיע תופעות לוואי האופייניות לעלייה מהירה של רמת החומר הפעיל של התרופה בדם: כפל ראייה, חוסר יציבות וריצוד של העיניים. תופעות לוואי כאלה יכולות להופיע גם כאשר רמת התרופה בדם מתחת לערך המקסימלי המצוין בגיליון המעבדה. כאשר חולה אפילפסיה מתאר תופעה מסוימת, יש לבדוק מתי התופעה מופיעה. אם היא מופיעה שעה-שעתיים לאחר נטילת התרופה ונמשכת בין שעה לשלוש שעות, זה תומך בכך שמדובר בתופעת לוואי, כיוון שאלו הזמנים המתאימים לקיומה של רמה מקסימלית של התרופה בדמו.
מצב 2: הופעת תופעות לוואי שהן שכיחות וספציפיות לאותה תרופה
טבלה של תופעות הלוואי השכיחות של התרופות האנטי-אפילפטיות
- אוקסקרבזפין (טרילפטין, טרילפטל, טרקספין): עייפות, הפרעת קשב, היפונתרמיה , פריחה, כאב ראש, סחרחורת וחוסר יציבות, בחילות.
- אצטזולאמיד (אורמוקס, דיאמוקס): פרסטזיות (נמלול), סיכון יתר להתפתחות אבנים בדרכי השתן בשימוש ממושך.
- אתוסוקסימיד (זרונטין, פטינימיד, אתימל): ישנוניות, עייפות, חוסר יציבות, בחילה, ירידה בתיאבון, כאבי ראש, עצבנות.
- בריברצטאם (בריביאקט): ישנוניות, עצבנות, דיכאון, נטייה לאובדנות (לא שכיח), סחרחורת וחוסר יציבות.
- גאבאפנטין (נוירונטין, גאבאפנטין טבע): סחרחורת/הפרעה בשיווי המשקל (תלויי מינון), עליה במשקל (בין 2-3% מהמטופלים), בצקת ברגליים (2-8%).
- ויגבטרין (סבריל): קשיי קשב, צמצום לא הפיך של שדה הראייה (ב-40% מהחולים), שינויים בחומר הלבן בבדיקת תהודה מגנטית (MRI).
- זוניסאמיד (זונגראן): עייפות, סחרחורת, בחילה, בלבול, פריחה, אבנים בכליות.
- חומצה ולפרואית (דפקין, דפלפט, ולפורל): עלייה במשקל, רעד קל, נשירת שיער, כאבי בטן ובחילות, פגיעה בכבד, דלקת של הלבלב, פנקריאטיטיס. נדיר: הפרעות במחזור ותסמונת שחלות פוליציסטיות, טרומבוציטופניה, פוטנציאל פגיעה בעובר עם נטילה בעת היריון.
- טופירמאט (טופמקס, טופיטרים): ירידה במשקל עקב חוסר תיאבון, קשיי שיום (מציאת המילה המתאימה), דיכאון או עצבנות יתר, גלאוקומה (לחץ תוך עיני), אנהידרוזיס (חוסר יכולת להזיע גם כשחם) ועליית חום משנית (בילדים בלבד), אבנים בכליות, פרסתזיות (תחושות נימול, בדרך כלל בקצות הידיים וסביב הפה).
- לבטיראצטם (לבטרים, קפרה): ישנוניות, עצבנות, דיכאון, נטייה לאובדנות (לא שכיח, אך סטטיסטית מופיע מעט יותר מאשר בתרופות לאפילפסיה אחרות), סחרחורת וחוסר יציבות.
- למוטריג’ין (למיקטל, למודקס, למוג’ין): כאבי ראש, קושי להירדם, סחרחורת. לא שכיח: תפרחת שמתפתחת מהר לתסמונת סטיב־ג’ונסון — פריחה שלפוחיתית קשה (Stevens-Johnson syndrome).
- לקוסמיד (וימפט): עייפות, חוסר יציבות, כאב ראש, בחילות, ירידה במשקל.
- מידזולם (בוקולאם, דורמיקום, מידולם): דיכאון והתנהגות תוקפנית, דיכוי נשימה, החרפה של התכווצויות בחולים מבוגרים.
- סולתיאם (אוספולוט): נישום יתר (התופעה אינה מסוכנת, אך עלולה להטריד), פרסתזיות, קשיי שיום, אבנים בכליות
- סטיריפנטול (דיאקומיט): עייפות, חוסר תיאבון וירידה במשקל, חוסר יציבות.
- סטרואידים (מטיקורטן, פרדניזון, פרדניזולון, ACTH): סכנת מוות עקב פגיעה במערכת החיסון ואפשרות להחמרה של מחלה זיהומית, צבירת נוזלים ועלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם, שינויי מלחים וסכנת מוות עקב השפעה על הלב, דימום ממערכת העיכול (יש צורך לתת במקביל תרופה שמגינה על רירית הקיבה).
- פלבמאט (פלבטול): בחילות, תיאבון ירוד וירידה במשקל, קושי להירדם, כאב ראש, סחרחורת וחוסר יציבות, עייפות, סכנת מוות מפגיעה בכבד או מאנמיה אפלסטית, אם לא מנטרים בתדירות הנכונה.
- פנוברביטל (לומינל): עצבנות, ישנוניות.
- פניטואין (דילנטין, אפנוטין): היפרפלזיה של חניכיים (גדילה מוגברת שלהם), שׂיעור יתר. לא שכיח: אטרופיה צרבלרית, פגיעה מפושטת בעצבים הפריפריים שעלולה לגרום לנימול, לחולשה ולתסמינים נוספים.
- פראמפאנל (פייקומפה): הפרעות התנהגות ובעיקר אגרסיביות, עייפות, כאב ראש, עצבנות, בחילות, עלייה במשקל, נטייה לאובדנות — שכיחות נמוכה.
- פרימידון (פריזולין): הזעת יתר, עייפות, סחרחורת, בחילות, עצירות, פריחה, הפרעות שינה ועוד.
- קארבאמזפין (טגרטול, טריל, טימוניל): עייפות, הפרעת קשב, היפונתרמיה, פריחה.
- קלונאזפאם (קלונקס, ריבוטריל): עייפות, הפרעות שינה, ריור יתר.
- קנאבידיול (אפידיולקס): ירידה בתאבון, שלשולים, בחילות, הקאות, עייפות, ישנוניות.
- רופינאמיד (אינובלון): עייפות, כאב ראש, בחילות, סחרחורת, כאב בטן וחוסר תיאבון, קושי להירדם.
מידע חשוב
- יש לזכור שהרוב הגדול של תופעות הלוואי הוא הפיך.
- קיים סיכוי רב שלא תסבלו כלל מתופעות לוואי או שהן יופיעו במידה מועטה.
- לעיתים חייבים להחליף תרופה, גם אם היא עוזרת, כיוון שתופעות הלוואי מטרידות מדי.
- אם נתקלים בתופעות לוואי, לא להתייאש. יש סיכוי שהאטת קצב ההעלאה או ההורדה של המינון תמנע אותן. כדאי לחכות כמה שבועות לפני קבלת ההחלטה להחליף תרופה, היות שפעמים רבות הגוף מתרגל לתרופה ותופעות הלוואי נעלמות או פוחתות.
- אם תופעות הלוואי נמשכות והתרופה עזרה, יהיה צורך להחליט מה עדיף: להישאר עם התרופה הקיימת או להחליף תרופה. לא בטוח שהתרופה החדשה תעזור, ואולי גם לה תהיינה תופעות לוואי.
- במקביל לפרכוסים, חלק מהחולים סובלים גם מנסיגה קוגניטיבית. הנסיגה הקוגניטיבית אינה נגרמת על ידי התרופות לאפילפסיה, אלא על ידי המחלה עצמה.
- חלק מהתרופות נוגדות פרכוס עלולות להגביר סוג מסוים של התקפים אפילפטיים. מלבד מקרים אלו, הסיכוי שתרופה תגביר התקפים אפילפטיים הוא כ-3%.
- אם במקביל להתחלת הנטילה של תרופה חדשה מופיעות תופעות כגון עצבנות או אגרסיביות, קודם צריך לחשוד בתרופה.
- לא חייבים להחליף רופא כששנתקלים בתופעות לוואי. עדיף להודיע לרופא שרשם את התרופה, וכנראה הוא יציע פתרון.
הבעיה הכי גדולה של חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא חוסר מידע אודות המחלה ודרכי התמודדות איתה
מן המפגש הראשון עם הנוירולוג ולאורך מהלך המחלה עולות שאלות רבות, החל משאלות בסיסיות, כגון מהו התקף אפילפטי ומהי אפילפסיה, ועד שאלות ספציפיות בנוגע לדרכי אבחנה ואפשרויות טיפול שונות.
חלק גדול מהמידע שנאמר בייעוץ אינו נקלט. בזמן שעובר אתם מתחילים לחפש מידע באינטרנט, ובדרך כלל צוברים חרדה נוספת מרוב מידע (נכון או שגוי), עד שמתקיים מפגש אמיתי עם המומחה שבו אפשר לשאול את כל השאלות הבוערות, ולנסות להרגיע חלק מהחששות.
- האם אפילפסיה יכולה לעבור במקרה שלכם?
- מה אסור ומה מותר לעשות לחולה אפילפסיה? ממה צריך להיזהר?
- איך אפשר לעזור לחולה בזמן ההתקף? איך להגיש עזרה ראשונה?
- מה הטיפול האופטימלי במקרה שלכם?
- מה לעשות כאשר התרופות לא שולטות בהתקפים? מה עוד אפשר לנסות?
- מהן זכויות של חולי אפילפסיה בישראל? מה מגיע לכם מהמוסד לביטוח לאומי ומארגונים אחרים?
מהו גיל החולה? לחצו על הכפתור למטה