מהו מנגנון הפעולה של תרופות לאפילפסיה? איך מתאימים את הטיפול לחולה? כמה זמן צריך לקחת תרופות אנטי-אפילפטיות, ומתי אפשר לשקול הפסקה של הטיפול התרופתי? צפו בראיון עם פרופסור אורי קרמר.
בהמשך הדף תמצאו גם שני מדריכים פשוטים שיעזרו להבין טוב יותר את התרופות, את ההתקפים, ואת מה שקורה אחרי האבחנה — בלי פחד ובלי בלבול.
תרופות אנטי-אפילפטיות הן תרופות המיועדות לטיפול באפילפסיה. מטרתן היא למנוע היווצרות של התקפים אפילפטיים.
הטיפול באפילפסיה בעת החדשה התחיל במלחי ברומיד, שנכנסו לשימוש בשנת 1853. בשנים 1978-1912 הוכנסו לשימוש 6 תרופות נוספות, כולל: פנוברביטל (לומינל, פנוברביטון), חומצה ולפרואית (דפלפט), פניטואין וקארבאמזפין (טגרטול). תרופות אלו מכונות לעיתים "התרופות הישנות". אחת הסיבות לכינוי זה היא שתרופות אלו פותחו לאחר ניסוי וטעייה. יעילות השימוש בהן נבדקה בפרכוסים של עכברים.
בעשורים שלאחר מכן השתנתה צורת פיתוח התרופות נגד אפילפסיה. הרעיון היה להבין את המנגנון של גרימת הפרכוסים, כדי לתכנן חומרים שינסו לעצור את המנגנון הזה בעזרת מולקולות מיוחדות. דוגמה אחת מבוססת על אחד המנגנונים המוכרים – מעבר יוני נתרן דרך קרומי תא במעטפת האקסון (חלק מתא העצב). חלק מהתרופות מבוססות על ניסיון להאט את המעבר של הנתרן. דוגמה נוספת מבוססת על כך שקולטן לזרז העצבי GABA מגביר את המעבר של יוני כלור דרך מעטפת האקסון, וכך מקטין את הסיכוי לזרם החשמלי הלא תקין. עקב כך פותחו כמה תרופות, שמטרתן להגביר את פעילות ה-GABA על תאי העצב.
מתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת הוכנסו לשימוש כ-20 תרופות חדשות לאפילפסיה. התרופות אשר נמצאות בשימוש כיום מבוססות על 7 מנגנונים שונים, וחלקן נותנות מענה לכמה מנגנונים במקביל.
מהי היעילות של תרופות נגד אפילפסיה?
לפי הסטטיסטיקה, כ-70% מהחולים יוכלו להגיע לחופש מהתקפים בעזרת תרופות נוגדות פרכוסים. למרות המגוון הגדול של התרופות הקיימות, כ-30% הנותרים ימשיכו לסבול מהתקפים, למרות הטיפול התרופתי, ולהם אפשר להציע אופציות טיפוליות אחרות.
יעילות רוב התרופות הניתנות כתרופה ראשונה לאפילפסיה מוקדית היא כ-50%, ולאפילפסיה כללית – כ-60%. אם התרופה הראשונה לא עוזרת לשליטה בהתקפים, לתרופה שנייה כלשהי סיכויי הצלחה של 15-10 אחוזים. אחרי כישלון התרופה השנייה, הסיכוי להצלחת תרופה נוספת, עם כל הארסנל המצוי, נמוך ומגיע לכ-10%, לאחר ניסיונות רבים בשילובים שונים. מצב זה נקרא אפילפסיה עמידה לטיפול.
איך בוחרים באילו תרופות אנטי-אפילפטיות להתחיל את הטיפול?
קיימים כמה עקרונות מנחים בבחירת התרופה הראשונה, וההחלטה היא שילוב מושכל של העקרונות האלה, הכוללים: יעילות בסוגי אפילפסיה ייחודיים, קצב עליית המינון הנדרש, תופעות הלוואי וסוגי אפילפסיה מיוחדים.
יש כמה צורות מתן של תרופות לאפילפסיה. בדרך כלל, לילדים קטנים התרופה ניתנת בסירופ או באבקה, ולילדים גדולים יותר ולחולים מבוגרים – בכדורים. כמו כן, יש תרופות שאפשר לקחת אותן רק פעם ביום, במקום פעמיים ביום ברוב התרופות.
במקרים של פרכוסים אפילפטיים תכופים, המטרה היא להגיע למינון הטיפולי כמה שיותר מהר, כדי להפסיקם. יש תרופות שאפשר לתת אותן גם דרך פומית (דרך הפה) וגם בהעמסה (מתן התרופה דרך הווריד), כדי להגיע לרמת תרופה בדם בתוך 30-15 דקות, ולא בתוך כמה שבועות, כמו בנטילה פומית. העמסות נמצאות בשימוש רק בבתי חולים, עקב הצורך בהשגחה צמודה בזמן ההעמסה, בגלל אפשרות לתופעות לוואי מסוכנות, וגם עקב הלוגיסטיקה הכרוכה בכך (צוות רפואי, טיפול נמרץ).
קיימים מצבים אשר דורשים תשומת לב נוספת, לפני המלצת התרופה, כדי למנוע החרפה במצב הבריאותי. מדובר בחולים הסובלים ממחלות כרוניות של הכבד או של הכליה, מפגיעה בראייה או חולים הנוטלים תרופות נוספות, שאינן קשורות לאפילפסיה, דבר העלול לגרום לתגובות בין-תרופתיות.
איך יודעים איזו תרופה מתאימה במקרה שלכם?
מה עושים אם יש תופעות לוואי? ומתי שוקלים להפסיק טיפול או להחליף גישה לגמרי?
שני מדריכים שנכתבו על ידי מומחים — ויעשו לכם סוף סוף סדר על התרופות, ההתקפים, והחיים עצמם עם אפילפסיה::
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
רשימת תרופות לאפילפסיה: החומרים הפעילים והשמות המסחריים
| החומר הפעיל | שמות מסחריים |
|---|---|
|
אוקסקרבזפין |
|
|
אצטזולאמיד |
|
|
אסליקרבזפין אצטט |
אפטיום, זביניקס |
|
אתוסוקסימיד |
|
|
בריברצטאם |
|
|
גאבאפנטין |
|
|
דיאזפאם |
וליום, ולטוקו, סטסוליד |
|
ויגבטרין |
|
|
זוניסאמיד |
זונגראן |
|
חומצה ולפרואית |
|
|
טופירמאט |
|
|
לבטיראצטם |
|
|
למוטריג'ין |
|
|
לקוסמיד |
|
|
מידזולם |
|
|
סולתיאם |
|
|
סטיריפנטול |
דיאקומיט |
|
סטרואידים |
פרדניזון, פרדניזולון, ACTH |
|
סנובמט |
אקסקופרי, אונטוזרי |
|
פלבמאט |
פלבטול |
|
פנוברביטל |
|
|
פרגאבאלין |
ליריקה, פרגאבאלין דקסל |
|
פרימידון |
|
|
פניטואין |
|
|
פנפלוראמין |
פינטפלה |
|
פראמפאנל |
|
|
קארבאמזפין |
|
|
קלובאזאם |
|
|
קלונאזפאם |
|
|
קנאבידיול |
|
|
רופינאמיד |
אינובלון |
איך יודעים מהו המינון הנכון?
לאחר שמחליטים על תרופה לטיפול, הרופא מחליט לאיזה מינון יומי רצוי להגיע. ההחלטה תלויה בהערכה של הרופא בנוגע למינון שיכול להיות טיפולי ללא תופעות לוואי. לדוגמה: אם נמליץ על חומצה ולפרואית (דפלפט) לילד בן 4, נגיע תחילה ל-400 מ"ג ליממה, ואם ניתן את התרופה הזו לילד בן 8, נגיע ל-600 מ"ג ליממה. בתרופה זו אפשר לכוון את המינון לפי רמת התרופה בדם, ולכן בהמשך נתקדם לפי ניטור רמת החומצה הוולפרואית בדם ולפי מצב ההתקפים.
הרמה הנחשבת כרמה טיפולית של חומצה ולפרואית היא 100-50 מיקרוגרם למיליליטר. אם רמת התרופה בבדיקת הדם של הילד תהיה נמוכה מ-50 מיקרוגרם, אזי רוב הסיכויים שהתרופה לא תהיה יעילה. אם נגיע לרמה של 100 מיקרוגרם, אזי רוב הסיכויים שניתקל בתופעות לוואי. מכאן שבהעלאה למינון הראשון ננסה לכוון לרמה של 70-60 מיקרוגרם.
כדי להגיע ליעילות המרבית של הטיפול, יש ליטול את התרופות האנטי-אפילפטיות במינונים שהומלצו ע"י הרופא המטפל ולפי ההנחיותיו לגבי זמני הנטילה. על מנת לשלוט בהתקפים, רמה של החומר הפעיל בדם אמורה צריכה להיות מספקת, כלומר: הטיפול חייב להיות קבוע, כדי לשמור על הרמה הטיפולית של התרופה בדם.
מה עושים אם תרופה אנטי-אפילפטית אינה עוזרת?
כאשר הרמה של החומר הפעיל נמצאת בתחום הטווח הטיפולי ועדיין יש התקפים, צריך להחליף את התרופה לאחרת.
היות שכ-30% מילדים ומבוגרים עם אפילפסיה הם עמידים לטיפול תרופתי, חלקם מנסים טיפולים טבעיים וחליפיים, שאינם נמנים עם ההמלצות של הרופאים המטפלים. פרטים בכתבה טיפול טבעי באפילפסיה.
תופעות לוואי של תרופות נגד אפילפסיה
לכל התרופות האנטי-אפילפטיות, כמו לתרופות האחרות, יש תופעות לוואי. חלקן מזעריות, חלקן מורגשות יותר וחלקן בלתי נסבלות, במקרים מסוימים.
בדרך כלל, נתקלים בתופעות לוואי בשני מצבים:
1. כאשר מעלים מהר מדי את מינון התרופה עלולות להופיע תופעות לוואי האופייניות לעלייה מהירה של רמת החומר הפעיל של התרופה בדם. אחת מהתופעות היא כפל ראייה. תופעות נוספות הן חוסר יציבות וריצוד של העיניים (ניסטגמוס). תופעות הלוואי האלו מופיעות גם כאשר עוברים את המינון המקסימלי המתאים לאותו חולה.
בהחלט אפשרי שלחולה יהיו תופעות לוואי כאלה גם כאשר רמת התרופה בדם מצויה מתחת לערך המקסימלי המצוין בגיליון המעבדה.
2. הופעת תופעות לוואי שהן שכיחות וספציפיות לאותה תרופה. כל תרופה מגיעה עם רשימה ארוכה של תופעות לוואי אפשריות, שאותן החברה המייצרת מצינת בעלון לצרכן.
יש לזכור שרוב תופעות הלוואי הן הפיכות ויחלפו לאחר החלפת התרופה. כמו כן, קיים סיכוי רב שבמקרה שלכם לא תסבלו כלל מתופעות לוואי או שהן יופיעו במידה מועטה.
פרטים נוספים בכתבה תופעות לוואי של תרופות אנטי-אפילפטיות.
כמה זמן צריך לקחת תרופות לאפילפסיה, ומתי אפשר להפסיק את הטיפול?
בדרך כלל, במקרה של טיפול תרופתי מוצלח, מפסיקים לקחת תרופות נגד פרכוסים בתום שנתיים מסיום ההתקפים. כמובן קיימת סכנה סטטיסטית שההתקפים יחזרו לאחר הפסקת הטיפול.
סוגי מחלה מסוימים נעלמים מעצמם לאחר גיל מסוים, למשל: אפילפסיה מוקדית שפירה של גיל הילדות (benign focal epilepsy of childhood).
בתסמונות אפילפטיות ספציפיות, יש רופאים המעדיפים לא לנסות להפסיק את הטיפול התרופתי כלל, כגון: אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים (JME, Juvenile Myoclonic Epilepsy) או תסמונת סטורג'-וובר, (SWS, Sturge Weber syndrome) לאחר תקופת התקפים קשים.
במקרים שבהם מדובר באפילפסיה סימפטומטית עם סיבה ברורה, למשל: קיים ממצא ברור בהדמיה של המוח שכנראה אחראי לפרכוסים, מקובל להמשיך בטיפול תקופה ממושכת יותר לפני ההפסקה, 5 שנים מיום ההתקף האחרון.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים