מידע על תרופה טגרטול ועל תופעות לוואי של קארבאמזפין (Carbamazepine) לטיפול באפילפסיה בילדים ובמבוגרים
בהמשך הדף תמצאו גם שני מדריכים פשוטים — שיכולים לעזור להורים ולמטופלים להבין טוב יותר את התרופות, את ההתקפים ואת החיים עם אפילפסיה.
קארבאמזפין (Carbamazepine)
שמות מסחריים: טגרטול (Tegretol/Tegretol CR), טריל (Teril/Teril CR), טימוניל רטרד (Timonil Retard)
קארבאמזפין (או קרבמזפין) היא תרופה ותיקה ויעילה (בשימוש מאז 1974) אשר עדיין מקובלת ונפוצה, אך כיום השימוש בה נמצא בירידה עקב החסרונות שיתוארו כאן.
מנגנון הפעולה של התרופה: חוסמת תעלות נתרן, מגבילה ירי רפטטיבי מהיר לאורך העצב.
טגרטול יעילה כנגד התקפים מוקדיים לסוגיהם (כולל אלה המתפתחים להתקפים טוניים-קלוניים כלליים), עלולה להחמיר התקפים מיוקלוניים, אטוניים והתקפי אבסנס.
בין יתרונותיה: פעולה מייצבת מצב רוח (יעילה כטיפול במחלה אפקטיבית דו-קוטבית, bipolar affective disorder), וכן פעולה נגד כאבים נוירופתיים, בין השאר גם כאבים עזים בפנים (נוירלגיה טריגמינלית, trigeminal neuralgia).
התקפים נמשכים למרות הטיפול? תופעות לוואי מטרידות?
אם זה המצב, חשוב לדעת:
- האם מדובר בתגובה חלקית והטיפול אינו מספק?
- האם תופעות הלוואי מחייבות התאמת מינון או שינוי?
- האם יש מקום למעבר לתרופה אחרת?
המדריכים נכתבו על-ידי מומחים לאפילפסיה עם ניסיון קליני של עשרות שנים, ונותנים תשובות ברורות ומעשיות לשאלות האלו — להורים ולחולים מבוגרים.
תופעות לוואי של טגרטול
תופעות לוואי תלויות מינון של טגרטול:
- סחרחורת;
- הפרעה בשיווי משקל;
- בחילות;
- כפל ראייה;
- הרעלה קיצונית עלולה להיות מסוכנת (תרדמת, הפרעות בקצב הלב).
תופעות לוואי שכיחות:
- היפונתרמיה (ירידה ברמת הנתרן בדם, בעיקר בקשישים) בשכיחות בין 1-40%;
- נויטרופניה לא מסוכנת (ירידה מתונה בספירת הכדוריות הלבנות).
תופעות לוואי נדירות של טגרטול כוללות:
- תגובת רגישות יתר מסכנת חיים מסוג תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (Stevens-Johnson Syndrome, SJS) ב-1-10/10,000 משתמשים חדשים;
- סיכון קטן מאד לירידה חדה וקשה בכדוריות לבנות: אגרנולוציטוזיס (agranulocytosis);
- דיכוי יצירת כל תאי הדם במח העצם: אנמיה אפלסטית (סיכון של 1:200,000);
- יכולה לגרום לעלייה (לא קיצונית) במשקל;
- הפרעות הולכה לבביות;
תסמונת דמוית-לופוס.
מידע חשוב על Carbamazepine
טגרטול הנה "משרן אנזימטי" (enzyme inducer) בכבד, מגבירה סיכון לאוסטאופורוזיס, עלולה לגרום לעליית כולסטרול וסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.
התרופה היא בעלת תגובות-גומלין עם תרופות רבות, גם משפיעה בעצמה על קצב פירוקן וגם מושפעת בעצמה מתרופות אחרות. עשויה גם להגביר את הפירוק שלה עצמה בכבד (auto-induction).
אזהרה חשובה: המאמר אינו אמור להחליף את ההתוויות והאזהרות אשר בעלון לצרכן הרשמי.
נכתב ע"י ד"ר אילן בלט, מומחה לאפילפסיה
מה חשוב לדעת על טיפול תרופתי באפילפסיה
טיפול תרופתי באפילפסיה אינו מסתכם רק בבחירת תרופה ומינון נכון.
זה תהליך מתמשך, שמשפיע לא רק על שליטה בהתקפים, אלא גם על איכות החיים, תפקוד יומיומי ותחושת ביטחון.
בפועל, רבים שואלים את עצמם בשלב כלשהו:
- האם ההתקפים בשליטה מספקת?
- האם מה שאני חווה נחשב תגובה תקינה לטיפול?
- האם צריך להמתין — או לשקול שינוי?
- מתי נכון לפנות שוב לרופא, גם בלי לחכות לביקורת הבאה?
אלו אינן שאלות תאורטיות.
אלה מצבים שמטופלים והורים מתמודדים איתם מדי יום — בין ביקור לביקור.
המדריכים נכתבו על-ידי מומחים לאפילפסיה, ונותנים מענה ברור ומסודר לשאלות האלו — למטופלים ולבני משפחותיהם.