מה זה סטטוס אפילפטיקוס (status epilepticus)? מהן הסכנות ומהו הטיפול הדרוש בהתקף אפילפטי ממושך בילדים ובמבוגרים? צפו בראיון עם פרופסור אורי קרמר.
בהמשך הדף תמצאו גם מדריכים פשוטים שיעזרו להבין את התמונה המלאה — מה באמת חשוב לעשות במצב חירום, איך להבחין בין סוגים של סטטוס אפילפטיקוס, ואיך להתמודד נכון בזמן אמת ובשלב ההחלמה.
ברוב החולים, התקפים אפילפטיים נמשכים דקות ספורות בלבד. סטטוס אפילפטיקוס הוא מצב שבו התקף אפילפטי נמשך יותר מ-5 דקות או מצב של רצף התקפים שביניהם החולה אינו חוזר להכרה, שנמשכים 5 דקות.
התקף אפילפטי ממושך דורש התערבות רפואית דחופה, בגלל הסיכוי המוגבר להמשך ההתקף יותר מ-60 דקות, דבר העלול לגרום לפגיעה מוחית או אפילו למוות, במקרים נדירים.
מדוע הפרכוס אינו נפסק כמו פרכוס “רגיל”? מהו המנגנון היוצר סטטוס אפילפטיקוס, בהבדל מהתקף פרכוסי אחר?
התשובה המלאה אינה ברורה עדיין, אך אפשר לשאול גם את השאלה ההפוכה: מדוע ואיך נפסק התקף “רגיל” באופן עצמוני? קיימים במוח מנגנונים מעכבים פיזיולוגיים הנכנסים לפעולה בזמן התקף אפילפטי וגורמים להפסקתו. מצב של סטטוס אפילפטיקוס יכול להיגרם כתוצאה מכשל של מנגנונים אלה האמורים להביא לסיום ההתקף ו/או מהפעלת מנגנונים המעודדים התקף ממושך או חוזר ונשנה. סטטוס אפילפטיקוס עלול לגרום למוות של תאי עצב או לנזק בלתי הפיך להם, ולשינוי ברשתות החשמליות הנוירונליות באזור האפילפטוגני.
מכנים את הסטטוס על שם סוג ההתקף המתמשך – סטטוס קלוני, סטטוס מיוקלוני או סטטוס של ניתוק (סטטוס אפילפטי לא פרכוסי, non-convulsive status epilepticus).
הסיבות לסטטוס אפילפטיקוס
קיימות סיבות רבות לתופעה, אך העיקריות הן:
- מחלות זיהומיות;
- שינויים מטבוליים;
- שינויים בפרוטוקול הטיפול התרופתי, למשל: הורדה במינון.
מה עושים כשהתקפים פשוט לא נפסקים?
מתי יש סיבה אמיתית לדאגה — ומתי פחות? איך מתמודדים עם ההתקפים, ההמתנה לטיפול או התגובה של הסביבה?
שני מדריכים שנכתבו על ידי מומחים יעזרו לכם להבין בדיוק מה קורה — ואיך להתמודד נכון עם אפילפסיה בגוף, בבית, ובחיים עצמם:
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
מה לעשות במקרים של סטטוס אפילפטיקוס?
- ראשית, יש להזמין אמבולנס 5 דקות לאחר תחילת ההתקף או לנסוע לחדר מיון, אם זה אפשרי. התקפים אפילפטיים הנמשכים יותר מ-5 דקות נוטים להימשך ולהפוך לסטטוס אפילפטיקוס. לכן חשוב להזעיק עזרה כמה שיותר מוקדם, ולקבל את הטיפול הדרוש. צוות האמבולנס יעניק את העזרה הראשונית, ויביא את החולה למרכז הרפואי הקרוב.
- הטיפול המיידי הוא טיפול בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, למשל: דיאזפם או מידזולם.
- המשך הטיפול תלוי בנהלים לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס של אותו חדר מיון. הרופאים יכולים להמליץ על טיפול בתרופות קו שני ישירות לווריד, כדי להגיע לרמה יעילה של התרופה בדם במהירות, ולעצור את ההתקפים ואת סכנת הפגיעה המוחית האפשרית. במקרים מסוימים ההתקף נמשך למרות הטיפול, ואז יידרש טיפול אגרסיבי יותר במחלקת טיפול נמרץ, על ידי תרופות קו שלישי, בגלל דיכוי הנשימה יש צורך בהרדמה עקב הצורך בהנשמה.
חשוב לדעת
עבור ילדים ומבוגרים המצויים בסיכון מוגבר להתקפים אפילפטיים ממושכים כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימוש באחד מהתכשירים מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו דיאזפם. את התרופות האלה אפשר להחזיק בבית למקרה הצורך. אם התקף אינו נפסק מעצמו לאחר 5 דקות מתחילתו, אפשר להשתמש בתכשיר פעם אחת, ואם אינו עוזר בתוך דקות ספורות, יש להזמין אמבולנס.
במקרים מסוימים, לאחר טיפול מוצלח והשגת שליטה בהתקפים בעקבות אשפוז, ימשיכו להופיע התקפים בימים הבאים. חשוב להבין שכל חולה הוא שונה, והתאמת תרופות נוגדות פרכוסים במינונים המתאימים לחולה מסוים דורשת זמן בניסוי וטעייה. לפעמים נדרשים כמה ניסיונות כדי להגיע לאיזון ולחופש מהתקפים. התהליך של התאמת התרופות עלול להיות מתסכל, בגלל ההתקפים או תופעות הלוואי, אך ההמלצה היא להיות סבלניים, לסמוך על רופאים ולתת להם לעזור לכם.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים