מה זה סטטוס אפילפטיקוס (status epilepticus)? מהן הסכנות ומהו הטיפול הדרוש בהתקף אפילפטי ממושך בילדים ובמבוגרים? צפו בראיון עם פרופסור אורי קרמר.
ברוב החולים, התקפים אפילפטיים נמשכים דקות ספורות בלבד. סטטוס אפילפטיקוס הוא מצב שבו התקף אפילפטי נמשך יותר מ-30 דקות או מצב של רצף התקפים שביניהם החולה אינו חוזר להכרה, שנמשכים 30 דקות.
התקף אפילפטי ממושך דורש התערבות רפואית דחופה, בגלל הסיכוי המוגבר להמשך ההתקף יותר מ-60 דקות, דבר העלול לגרום לפגיעה מוחית או אפילו למוות, במקרים נדירים.
מכנים את הסטטוס על שם סוג ההתקף המתמשך – סטטוס קלוני, סטטוס מיוקלוני או סטטוס של ניתוק (סטטוס אפילפטי לא פרכוסי, non-convulsive status epilepticus).
הסיבות לסטטוס אפילפטיקוס
קיימות סיבות רבות לתופעה, אך העיקריות הן:
- מחלות זיהומיות;
- שינויים מטבוליים;
- שינויים בפרוטוקול הטיפול התרופתי, למשל: הורדה במינון.
מה לעשות במקרים של סטטוס אפילפטיקוס?
- ראשית, יש להזמין אמבולנס 5 דקות לאחר תחילת ההתקף או לנסוע לחדר מיון, אם זה אפשרי. התקפים אפילפטיים הנמשכים יותר מ-5 דקות נוטים להימשך ולהפוך לסטטוס אפילפטיקוס (התקף שנמשך יותר מ-30 דקות). לכן חשוב להזעיק עזרה כמה שיותר מוקדם, ולקבל את הטיפול הדרוש. צוות האמבולנס יעניק את העזרה הראשונית, ויביא את החולה למרכז הרפואי הקרוב.
- הטיפול המיידי הוא טיפול בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, למשל: דיאזפם או מידזולם.
- המשך הטיפול תלוי בנהלים לטיפול בסטטוס אפילפטיקוס של אותו חדר מיון. הרופאים יכולים להמליץ על טיפול בתרופות קו שני ישירות לווריד, כדי להגיע לרמה יעילה של התרופה בדם במהירות, ולעצור את ההתקפים ואת סכנת הפגיעה המוחית האפשרית. במקרים מסוימים ההתקף נמשך למרות הטיפול, ואז יידרש טיפול אגרסיבי יותר במחלקת טיפול נמרץ, על ידי תרופות קו שלישי, בגלל דיכוי הנשימה יש צורך בהרדמה עקב הצורך בהנשמה.
חשוב לדעת
עבור ילדים ומבוגרים המצויים בסיכון מוגבר להתקפים אפילפטיים ממושכים כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשימוש באחד מהתכשירים מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו דיאזפם. את התרופות האלה אפשר להחזיק בבית למקרה הצורך. אם התקף אינו נפסק מעצמו לאחר 5 דקות מתחילתו, אפשר להשתמש בתכשיר פעם אחת, ואם אינו עוזר בתוך דקות ספורות, יש להזמין אמבולנס.
במקרים מסוימים, לאחר טיפול מוצלח והשגת שליטה בהתקפים בעקבות אשפוז, ימשיכו להופיע התקפים בימים הבאים. חשוב להבין שכל חולה הוא שונה, והתאמת תרופות נוגדות פרכוסים במינונים המתאימים לחולה מסוים דורשת זמן בניסוי וטעייה. לפעמים נדרשים כמה ניסיונות כדי להגיע לאיזון ולחופש מהתקפים. התהליך של התאמת התרופות עלול להיות מתסכל, בגלל ההתקפים או תופעות הלוואי, אך ההמלצה היא להיות סבלניים, לסמוך על רופאים ולתת להם לעזור לכם.
הבעיה הכי גדולה של חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא חוסר מידע אודות המחלה ודרכי התמודדות איתה
מן המפגש הראשון עם הנוירולוג ולאורך מהלך המחלה עולות שאלות רבות, החל משאלות בסיסיות, כגון מהו התקף אפילפטי ומהי אפילפסיה, ועד שאלות ספציפיות בנוגע לדרכי אבחנה ואפשרויות טיפול שונות.
חלק גדול מהמידע שנאמר בייעוץ אינו נקלט. בזמן שעובר אתם מתחילים לחפש מידע באינטרנט, ובדרך כלל צוברים חרדה נוספת מרוב מידע (נכון או שגוי), עד שמתקיים מפגש אמיתי עם המומחה שבו אפשר לשאול את כל השאלות הבוערות, ולנסות להרגיע חלק מהחששות.
- האם אפילפסיה יכולה לעבור במקרה שלכם?
- מה אסור ומה מותר לעשות לחולה אפילפסיה? ממה צריך להיזהר?
- איך אפשר לעזור לחולה בזמן ההתקף? איך להגיש עזרה ראשונה?
- מה הטיפול האופטימלי במקרה שלכם?
- מה לעשות כאשר התרופות לא שולטות בהתקפים? מה עוד אפשר לנסות?
- מהן זכויות של חולי אפילפסיה בישראל? מה מגיע לכם מהמוסד לביטוח לאומי ומארגונים אחרים?
מהו גיל החולה? לחצו על הכפתור למטה