מה לעשות בזמן התקף אפילפטי? איך לעצור התקפים ומתי להזמין אמבולנס? מה אסור לעשות ואיך להגיש עזרה ראשונה?
לרוב, עדים להתקף אפילפטי עומדים מפוחדים וחסרי אונים, במיוחד אם הם רואים את ההתקף בפעם הראשונה. המראה יכול להיות מפחיד, אך ברוב המקרים, התקפים חולפים בתוך דקות אחדות, ללא נזק משמעותי לחולה. חשוב לדעת מה בדיוק צריך לעשות, ולא פחות חשוב — מה לא לעשות בזמן ההתקף, כדי לא להזיק לחולה. חלק מההתקפים קורים ללא אובדן הכרה, ומתבטאים בניתוק או בהתקפים של פלג גוף בלבד — בהתקף מעורב אחד הצדדים או רק גפה אחת. התקפים אלה מסוכנים פחות, הלחץ והפחד מופחתים וגם הדחיפות לפעולה שונה, ואפשר להאריך את לוחות הזמנים.
עזרה ראשונה בזמן התקף אפילפסיה
איך להגיש עזרה ראשונה בהתקף אפילפסיה? ההנחיות המפורטות מטה מתייחסות לפרכוס כללי המלווה באובדן הכרה. במקרה כזה, יש לבדוק ולפעול לפי הנקודות הבאות:
- אם החולה מקיא או מפריש הרבה רוק, יש להשכיב אותו על הצד, כדי שלא ייחנק עקב ההפרשות.
- אם עקב הפרכוס החולה נחבט בסביבה, כגון רצפה או דופן המיטה, יש להניח כרית או משענת רכה אחרת מתחת לראשו.
- אם ההתקף המוטורי נמשך יותר מחמש דקות, יש להזמין אמבולנס (לא סופרים את הזמן עד שיחזור לעצמו, אלא את החלק המוטורי — רעד או התקשחות הגוף — בלבד).
הדבר דחוף, שכן פרכוס מוטורי שנמשך יותר משעה מסוכן לחיים, ועלול לגרום נזק למוח. לפרכוסים אפילפטיים שנמשכים יותר מחמש דקות יש נטייה להימשך ולהגיע למצב של סטטוס אפילפטיקוס, פרכוס שנמשך זמן רב, או ברצף של התקפים, אם אין חזרה להכרה ביניהם. סטטוס ממושך עלול גם לגרום למוות, אך בדרך כלל הדבר אינו קורה, אם החולה מגיע למיון בבית החולים ובתנאי שאין מחלת רקע מידרדרת, כמו גרורות במוח ומצבים דומים אחרים.
מה אסור לעשות בזמן התקף אפילפטי
- אין טעם להשיב רוח, לשפוך מים על הפנים, להניע את הילד או המבוגר, להחזיק אותו בכוח או לבצע פעולות דומות. החולה עובר סערה חשמלית במוחו, ועד שלא תסתיים לא יחזור להכרה.
- אין צורך לפתוח את הפה בכוח על ידי הכנסת מקל, יד או כל עצם זר אחר — החולים אינם בולעים את לשונם.
- מלבד מקרים נדירים, אין צורך בהנשמה. במקרים של הכחלה והפסקת נשימה, החולה יחזור לנשום בעצמו בתוך זמן קצר לאחר ההתקף.
מידע חשוב
חשוב לכתוב פרטים על האירוע, כגון: תחושה מוקדמת, שעת ההתקף וכמה זמן נמשך, אסימטריה — שוני בתנועות הגפיים בשני צידי הגוף או סטייה של הראש, העיניים או הפה לאחד הצדדים, מה גרם להתקף ומה קרה לאחר ההתקף, וכל פרט אחר על המקרה — אלו מדדים שיעזרו לרופא להעריך את סוג מחלת האפילפסיה, ולתכנן את הבדיקות הדרושות ואת הטיפול המיטבי.
אם הרופא המטפל המליץ על תכשיר מקבוצת הבנזודיאזפינים (לדוגמה, דיאזפם) להפסקת התקף, אפשר להשתמש בו פעם אחת בתור עזרה ראשונה, לאחר 5-3 דקות מתחילת ההתקף. אם ההתקף לא ייעצר אחרי חמש דקות נוספות, סימן שהתכשיר לא יעיל. במקרה כזה יש להזמין אמבולנס או להחיש את החולה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. בשום פנים אין לתת מנה חוזרת של התכשיר. בהתקפים קצרים של דקות אחדות אין טעם בתכשיר, כי האירוע ייפסק עוד בטרם תתחיל התרופה להשפיע.
שאלות שכיחות נוספות
מתי להזמין אמבולנס?
רוב ההתקפים האפילפטיים נמשכים החל משלושים שניות ועד שלוש דקות. אירוע שנמשך יותר מחמש דקות עלול להתארך מאוד (סופרים את החלק המוטורי בלבד). התקף שנמשך יותר משעה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, לכן ההמלצה היא להזמין אמבולנס, אם ההתקף נמשך יותר מחמש דקות.
האם אפשר לבלוע או לנשוך את הלשון בזמן התקפי אפילפסיה?
אי-אפשר לבלוע לשון, אך בהתקף מוטורי (פרכוסי) כללי בהחלט אפשר לנשוך את הלשון.
האם עצירות נשימה בזמן התקף מסוכנות?
פעמים רבות רואים הכחלות למשך 2-1 דקות, אולם למוח לא נגרם נזק. הגוף שלנו יודע להתמודד עם מצב כזה, וברוב המקרים הילד או המבוגר יחזור לנשום כרגיל, ללא שום סיבוכים.
איך לעצור התקף אפילפטי?
בדרך כלל, התקפים אפילפטיים קצרים עוצרים מעצמם בתוך דקות אחדות. אם ההתקף מתמשך מעבר לחמש דקות, במקרים רבים כנראה אפשר לעצור אותו רק באופן תרופתי, למשל: דיאזפם או תרופות אחרות שנמצאות בשימוש של צוותים רפואים.
ילדכם סובל מאפילפסיה?
הספר אפילפסיה בילדים מא' עד ת' הוא בשבילכם! הספר דן בכל ההיבטים של המחלה, כולל אבחון מדויק, טיפול תרופתי וטיפולים אחרים, ובבעיות החברתיות והאקדמיות של הילד ושל המתבגר, ובהחלט יכול לתת תשובות להרבה שאלות של הורים. עיקרו של הספר הוא להנגיש את המידע בצורה ברורה המובנת להורים.
