מידע על למיקטל, על תופעות לוואי ועל מינונים של למוטריג'ין לטיפול באפילפסיה
למוטריג'ין (Lamotrigine)
שמות מסחריים: למיקטל (Lamictal), למודקס (Lamodex), למוג’ין (Lamogine), למוטריג'ין טבע (Lamotrigine Teva)
תרופה מהדור השני שנכנסה לשימוש בשנת 1994. למוטריג’ין (או למודקס) מהווה כיום את אחת התרופות נוגדות פרכוס הנפוצות ביותר. היא בעלת טווח פעולה רחב הכולל: התקפים מוקדיים, התקפים טוניים-קלוניים, חלק ממקרי אבסנס והתקפים מיוקלוניים, כולל תסמונת לנוקס-גסטו. מאידך, בחלק ממקרי אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים (Juvenile Myoclonic Epilepsy, JME) היא מחמירה את המיוקלונוס.
בנוסף לטיפול באפילפסיה, התרופה יעילה גם כטיפול במחלה אפקטיבית דו-קוטבית (bipolar affective disorder).
למוטריג’ין פועלת כחוסמת תעלות נתרן, אך ככל הנראה יש לה גם השפעה על מערכת GABA.
תופעות לוואי של למיקטל
- גורמת לעוררות יתר המקשה על ההירדמות (5-10%);
- כאבי ראש (1-5%);
- רעד )ב-4-10%);
תופעות לוואי של למיקטל או למודקס במינון יתר:
- סחרחורת;
- חוסר יציבות;
- כפל ראייה;
- פריחה;
- התרופה עלולה להחמיר טיקים לא-אפילפטיים, כגון בתסמונת טורט (Tourette syndrome).
Lamotrigine נחשבת לתרופה "ידידותית" הנסבלת על פי רוב היטב, גם ע"י קשישים. היא נחשבת בטוחה יחסית גם בהריון, ואינה גורמת להשמנה. אין לה תופעות לוואי קוגניטיביות והיא אינה סדטיבית (אינה גורמת לישנוניות).
התרופה אינה משרן אנזימטי בכבד. היא עוברת מטבוליזם בכבד בתהליך של גלוקורונידציה (glucuronidation, המרת תרכובות כימיות לגלוקורונידים) ויש לה תגובות גומלין בין-תרופתיות מסוימות, אך צפויות מראש.
תגובת גומלין חשובה היא עיכוב פירוק למוטריג’ין ע"י חומצה ולפרואית.
מידע חשוב
יש להתחיל את הטיפול בלמיקטל במינון נמוך מאד, שאינו אפקטיבי, והטיטרציה (טיטור, עלייה במינון עד מינון היעד) איטית מאד, ועלולה לקחת בסביבות חודשיים. אם התרופה ניתנת כתוספת לחוצמה ולפרואית (דפלפט) המינון ההתחלתי נמוך עוד יותר.
התחלה/טיטרציה מהירה מדי של התרופה עלולה לגרום להופעת תגובת רגישות יתר קשה, תפרחת העלולה להתפתח במהירות לתסמונת סטיבנס-ג'ונסון מסכנת חיים. לכן צריך להקפיד על הוראות היצרן, ואם מופיעה תפרחת, יש להפסיק מיד את התרופה ולהגיע לבדיקת רופא.
מהו ההבדל בין למיקטל (Lamictal), למודקס (Lamodex) או למוג’ין (Lamogine)?
כל תרופה חדשה יוצאת לשוק כאשר היא תחת פטנט של חברת התרופות שפיתחה אותה, עם שם מותג הצמוד לשם הגנרי (הכימי) של התרופה. לתרופות אלו שם מותג מסחרי שונה, כאשר השם הגנרי של החומר הוא למוטריג’ין (Lamotrigine).
לפיכך יש להתייחס לתכשירים הגנריים כאותה תרופה, הזהה לתרופת המקור, ורק היצרן שונה. טעות נפוצה היא לראות בתרופות הגנריות "חיקוי" או "תחליף" שאינו התרופה המקורית, וזוהי גישה מוטעית.
משום כך, כאשר מתחילים טיפול בתרופה כלשהי, אין עדיפות מוחלטת דווקא לתרופת המקור, ואין גם עדיפות מוחלטת לתכשיר גנרי זה או אחר.
אזהרה חשובה: המאמר אינו אמור להחליף את ההתוויות והאזהרות אשר במפרט התרופה הרשמי.
נכתב ע"י ד"ר אילן בלט
ילדכם סובל מאפילפסיה?
הספר "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" הוא בשבילכם! הספר דן בכל ההיבטים של המחלה, כולל אבחון מדויק, טיפול תרופתי וטיפולים אחרים, ובבעיות החברתיות והאקדמיות של הילד ושל המתבגר, ובהחלט יכול לתת תשובות להרבה שאלות של הורים. עיקרו של הספר הוא להנגיש את המידע בצורה ברורה המובנת להורים.
תעזרו לנו למצוא שם לספר על אפילפסיה במבוגרים
הספר של ד"ר אילן בלט מכיל מידע עדכני אודות סוגי אפילפסיה וההתקפים, טיפולים שונים, כולל מידע אודות ניתוחים חדשניים, דיאטות מיוחדות וטיפול בקנאביס רפואי, מידע מפורט אודות תרופות נוגדות פרכוס ותופעות לוואי האפשריות שלהן, והכי חשוב – עצות שימושיות לחיים עם המחלה.
