מהן שיטות הטיפול באפילפסיה בילדים ומבוגרים? מי זקוק לניתוח והאם ניתן לטפל בהתקפים ללא תרופות?
בהמשך הדף תמצאו גם שני מדריכים פשוטים שיעזרו להבין טוב יותר את המחלה — ואיך לחיות איתה, בלי פחד ובלי בלבול.
לאחר קבלת התוצאות הבדיקות, כגון בדיקת תרשים גלי מוח (EEG, אלקטרואנצפלוגרם) ותהודה מגנטית (MRI) במידת הצורך, הנוירולוג ממליץ על מתן טיפול כדי למנוע את היווצרותם של התקפים אפילפטיים בעתיד.
מתי מתחילים טיפול?
בערך 6% מכלל האוכלוסייה יחוו התקף אפילפטי יחיד במהלך החיים, אך רק שליש מהם יחוו התקפים נוספים ויזדקקו לטיפול.
מקובל להתחיל את הטיפול התרופתי או לאחר שני התקפים או לאחר התקף אחד כאשר ה-EEG מראה סימנים אפילפטיים וקיים סיכוי גבוה יחסית להופעת התקפים נוספים.
טיפול תרופתי באפילפסיה
נכון להיום קיימים בשוק כ-20 תרופות אנטי-אפילפטיות, כאשר יעילותן נגד התקפים היא די זהה. ההבדל הוא בכמות תופעות הלוואי האפשריות. מידע מפורט יותר בכתבה תופעות לוואי שכיחות של תרופות אנטי-אפילפטיות.
קיימים כמה עקרונות מנחים בבחירת התרופה הראשונה, וההחלטה היא שילוב מושכל של העקרונות האלה, הכוללים מרכיבים, כגון: יעילות בסוגי אפילפסיה יחודיים, קצב עליית המינון הנדרש, תופעות הלוואי, ומחיר התרופה.
אחרי בחירת התרופה האנטי-אפילפטית, בוחרים את מטרת המינון ראשונית. נגיד, המינון הדרוש הוא 200 מ"ג פעמיים ביום. לאחר מכן מחשבים את הקצב העלייה בתרופה, למשל, 100 מ"ג כל שבוע, וכך מגיעים למינון שאליו אנו מכוונים. בחלק מהתרופות יש צורך לבצע בדיקות דם כדי להבין אם רמת התרופה בדם נמצאת בחלון הטיפולי, כלומר, היא מגנה על החולה מההתקפים. במידה והרמה של החומר הפעיל בדם היא גבוהה מדי, מורידים את המינון, ומאידך, מעלים את המינון, כאשר הרמה בדם נמוכה מדי.
כ-70 אחוז מחולי אפילפסיה יגיעו לחופש מהתקפים בעזרת טיפול תרופתי.
טיפול באפילפסיה עמידה לטיפול התרופתי
ההגדרה הנוכחית של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי היא אפילפסיה שנמשכת לאחר כישלון של טיפול תרופתי מתאים, במינון מתאים, עם שתיים או יותר תרופות אנטי-אפילפטיות.
אם התרופות לא עוזרות, חשוב לבחון שוב את המקרה, ולראות אם אכן מדובר באפילפסיה. אם זו אכן אפילפסיה, יכול להיות שיש צורך בבירור נוסף, כגון בדיקות גנטיות או מטבוליות, שיכול לעזור במציאת הכיוון לטיפול המתאים.
עבור ילדים ומבוגרים החולים באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, מומלץ לשקול אפשרויות טיפוליות נוספות, כולל: ניתוח, השתלה של קוצב של העצב התועה או מכשירי סטימולציה מוחית אחרים, כגון: גירוי עמוק למוח או גירוי ממוקם לאזור תחילת הפרכוס, דיאטה קטוגנית (לילדים) או דיאטת אטקינס (למבוגרים) וקנאביס רפואי.
פרטים נוספים בכתבה של פרופסור אורי קרמר אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.
איך יודעים מהו הטיפול הנכון — כשיש כל כך הרבה אפשרויות וחוסר ודאות?
מה עושים כשהתרופות לא עוזרות? מתי שוקלים ניתוח או טיפולים נוספים? ואיך מתנהלים לאורך זמן עם טיפול כרוני, מעקב ושאלות פתוחות?
שני מדריכים שנכתבו על ידי מומחים יעזרו לכם להבין סוף סוף את מה שלא תמיד מספיקים להסביר בביקור הרפואי — על התרופות, על תהליך הבחירה בטיפול ועל חיים שלמים עם אפילפסיה:
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
ניתוחי אפילפסיה
כאשר תרופות נוגדות פרכוס אינן עוזרות, עולה שאלה לגבי פתרון ניתוחי.
חשוב לדגיש שוב שניתוח הוא האופציה הטיפולית עבור ילדים ומבוגרים הסובלים מאפילפסיה מוקדית בלבד. כלל אצבע הוא שהסיכוי התיאורטי להצלחה ניתוחית גובר, כאשר יש התאמה במיקום המוקד בין הממצא ב-MRI ובין הממצא בבדיקת EEG. אם מתקבלת הסכמה של החולה או של ההורים לילד עם אפילפסיה לעבור את הניתוח, מתחיל תהליך מורכב של הערכה. התהליך כולל מספר בדיקות במטרה לדייק יותר בבחירת אזור הכריתה ולהבין את סיכויי ההצלחה של הניתוח.
אחוז ההצלחה בהפסקה מלאה של ההתקפים הוא בטווח של 80-40 אחוזים, תלוי במקרה ובסוג הניתוח.
דוגמאות לסוגי ניתוחי אפילפסיה:
- כריתת לזיה (נגע) במוח שגרמה להתקפים אפילפטיים
- כריתה של האונה הרקתית
- כריתה ממוקדת בהיעדר הדגמה של לזיה ב- MRI
- המיספרקטומיה (hemispherectomy)
- קורפוס קלוסוטומיה (callosotomy)
- צריבה (אבלציה) בלייזר
השתלה של קוצב של העצב התועה (קוצב וגאלי) (VNS, Vagal Nerve Stimulator)
במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול, כאשר הטיפול התרופתי לא מביא לחופש מהתקפים, אחת מהאפשרויות הנוספות היא השתלת קוצב של העצב התועה, הידוע גם בשם הקוצב הוואגלי. ברוב המקרים הטיפול יכול להביא לירידה בכמות ההתקפים אפילפטיים מכל הסוגים ובעוצמתם, וכך להתבטא בשיפור משמעותי באיכות החיים של ילדים ומבוגרים חולי אפילפסיה. השתלת קוצב של העצב התועה מתבצעת בעזרת תהליך כירורגי, אך היא הרבה פחות טראומטית מניתוחי אפילפסיה אחרים.
מכשירי סטימולציה מוחית אחרים
ישנם שני טיפולים נוספים השייכים לתחום טיפולי הסטימולציה המוחית באפילפסיה:
- גירוי עמוק למוח (DBS, Deep Brain Stimulation) – האלקטרודה מגרה את החלק הקדמי של גרעין התלמוס במוח.
- גירוי ממוקם לאזור תחילת הפרכוס (RNS, Responsive Neuro Stimulation) – מבוסס על “לולאה סגורה". כלומר: זיהוי התקף וניסיון להפסקתו על ידי גירוי מקומי (הזיהוי והגירוי על ידי אלקטרודות תוך-מוחיות).
טיפול באפילפסיה בעזרת דיאטה קטוגנית
דיאטה קטוגנית היא תזונה מיוחדת עשירה בשומן ודלה בפחמימות ובסוכרים. היא אינה מחליפה את התרופות, אלא מצטרפת לטיפול התרופתי. הדיאטה הקטוגנית אמורה לעזור לכל סוגי האפילפסיה, וכנראה אין הבדל משמעותי בתגובה של סוגי פרכוסים שונים. כלומר, כדאי להציע את הדיאטה לכל ילד שהוגדר כסובל מאפילפסיה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
חשוב להבין שניהול דיאטה קטוגנית חייב להיות מקצועי ומדויק. יש לקבל טיפול זה רק במרכזים רפואיים שבהם נמצאים דיאטנים שהתמחו בנושא.
דיאטה קטוגנית מתאימה יותר לטיפול בילדים. כאשר מדובר בחולי אפילפסיה מבוגרים דיאטת אטקינס נחשבת לנוחה יותר.
מידע יותר מפורט על טיפולים באפילפסיה בילדים תמצאו בספר אפילפסיה בילדים מא' עד ת' של פרופסור אורי קרמר.
טיפול בקנאביס רפואי באפילפסיה
אפשרות נוספת לטיפול בילדים ומבוגרים חולי אפילפסיה שלא מגיבה לתרופות היא קנאביס רפואי, שניתן כתוספת לתרופות אנטי-אפילפטיות.
בצמח הקנאביס כ-500 חומרים שונים, וכ-150 מתוכם הם קנבינואידים. קנבינואידים הם קבוצת מולקולות שפועלות על קולטנים ספציפיים במוח ובגוף, וגורמות לתגובות רבות במערכות שונות.
מנגנון הפעולה האנטי-אפילפטי של מרכיב CBD בקנאביס אינו ידוע. הוצעו כמה מנגנונים אפשריים, שכל אחד מהם נתמך בניסיונות על בעלי חיים. אחד המנגנונים המוצעים הוא השפעת הקנבינואידים על קולטנים גלוטמינרגיים בהיפוקמפוס. מנגנון נוסף הוא חסימת קולטן בשם GPR55, אשר מורידה את רמת הסידן התוך-תאי, ומנגנון מוצע אחר הוא שפעול של תעלה בשם TRPV1, אשר מקטין את כניסת הסידן לתא העצב. כל אלה גורמים לירידה בפעילות הירי הנוירונלי, שמתבטאת בירידה בכמות ההתקפים ובעוצמתם.
העדויות המצטברות מראות שבחלק גדול מהחולים קיים שיפור ביותר מ-50% של המטופלים. מנגד, השיפור המשמעותי קטן ביחס לתקוות החולים והשמועות המופצות בפורומים שונים, והוא כ-20% , אם ניקח בחשבון גם את תופעת ההתרגלות.
האם צמחי מרפא, ויטמינים וטיפולים אחרים ללא תרופות יכולים לסייע במניעת התקפים אפילפטיים?
כיום אין מידע מבוסס על שיפור בעזרת הטיפול ברפואה משלימה למיניה, מלבד, אולי, שיפור חלקי עם צמחי מרפא. תשובה מפורטת בכתבה טיפול טבעי באפילפסיה.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים