מהם התסמינים המצביעים על מחלת אפילפסיה בקרב ילדים ומבוגרים?
בהמשך הדף תמצאו גם מדריכים פשוטים שיכולים לעזור להבין מהם באמת התסמינים של אפילפסיה — איך לזהות התקף, מהי אאורה, ואיך לא להתבלבל בין אפילפסיה לבין מצבים אחרים שנראים דומים.
התסמינים העיקריים של מחלת האפילפסיה הם התקפים אפילפטיים, הנגרמים עקב פעילות חשמלית לא תקינה של המוח. סוג ההתקפים תלוי במיקום של המוקד האפילפטי במוח שממנו מתחילים ההתקפים. התקפים בקרב ילדים ומבוגרים חולי אפילפסיה יכולים להופיע בצורות שונות או כשילוב של כמה סוגים של התקפים.
המחלה מתחלקת לאפילפסיה מוקדית – כאשר ההתקפים מתחילים באזור מסוים במוח, ולאפילפסיה כללית – כאשר ההתקפים מערבים את שני חצאי המוח כמעט בו-זמנית. כל סוג של התקפים מתאפיין בצורה שונה של תנועה או של ניתוק.
תסמינים של אפילפסיה: אאורה, התקפים, מצב לאחר ההתקף
להלן דוגמאות לסוגים של התקפים אפילפטיים:
- התקפי ניתוק שמאפיינים התקפי אבסנס או התקפים מוקדיים מסוג אובדן קשר עם הסביבה, כאשר ילדים ומבוגרים בוהים פתאום לכיוון מסוים, ואינם מגיבים לקריאות או למגע.
- פרכוסים מוטוריים בצורות שונות בזמן ההתקף, כמו רעד וקפיצות גוף או גפיים.
- אובדן הכרה, המאפיין התקפים טוניים-קלוניים, שלעיתים מלווים באיבוד שליטה על הסוגרים.
- טונוס מוגבר עם התקשות של השרירים.
- קפיצות חדות יחידות של אחת הגפיים או רצף קצר של קפיצות כאלה, בדרך כלל לאחר התעוררות. לעיתים ילדים ומבוגרים מפילים מברשת שיניים או חפץ אחר.
- עוויתות ינקותיות (ספאזם), שנצפות בילדים החולים בתסמונת ווסט.
חלק מההתקפים האפילפטיים כוללים תסמינים נוספים:
- צעקה או קול מוזר.
- נשיכת הלשון.
- קצף בפה, ריור יתר, תנועות בליעה.
- גלגול העיניים.
- מצמוצי עיניים מהירים.
- בחלק מההתקפים קיימת גם אאורה.
מה זה אאורה (aura)?
אאורה היא תחושה מקדימה אשר האופי שלה עשוי להצביע על תחילת התקף אפילפטי בקרב ילדים ומבוגרים החולים בסוגי אפילפסיה מסוימים.
זהו מצב שבו הפעילות האפילפטית במוח כבר החלה, אך היא מצומצמת למקום אחד קטן, ולכן החולה אינו מאבד את הכרתו או את הקשר עם הסביבה, ויכול להיזכר בתחושה המוקדמת, אם שואלים אותו על כך לאחר שההתקף מסתיים. התחושה המוקדמת נמשכת עד כחצי דקה לפני ההתקף. אם יש תחושות משונות שנמשכות שעות רבות לפני ההתקף, הן נקראות פרודרום (prodrome) ולא אאורה.
אאורה קשורה לתפקוד של המיקום שבו היא מתרחשת, למשל: אם היא באזור תחושתי תהיה תחושת זרמים, כאב ותחושות דומות. התחושה המוקדמת האופיינית לאונה הרקתית היא מכמה סוגים: תחושה לא מוגדרת העולה מהבטן לכיוון החזה, פחד ותחושה של דז'ה וו.
עם הופעת הסימנים המחשידים חשוב לפנות מייד לנוירולוג, כדי לבדוק אם אכן מדובר באפילפסיה.
איך מזהים סימנים מוקדמים שדורשים בירור?
האם החולה סתם "שקוע במחשבות" — או שזה בעצם התקף? למה יש מצבים של בלבול, מבט קפוא, תנועות חוזרות או תחושת ניתוק — בלי התכווצויות?
שני מדריכים שנכתבו על ידי מומחים יעזרו לכם להבין בדיוק מה קורה — ואיך לפעול נכון כבר מהשלב הראשון:
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
תסמינים שכיחים לאחר התקף אפילפטי
מצב החולים לאחר התקף נקרא מצב פוסט-איקטלי, והוא שונה מאדם לאדם. חלק מהאנשים, כמו במקרים של התקפי אבסנס בילדים ובמבוגרים, לא ירגישו דבר לאחר האירוע. אחרים יחוו חולשה, הקאה, עייפות ומותשות, ויזדקקו למנוחה או לשינה כדי להתאושש ולחזור לתפקוד הרגיל.
חולים רבים מדווחים על מצב של ערפול ובלבול במשך שעות עד יממה לאחר האירוע.
תשובות לשאלות שכיחות
האם קפיצות קצרות לפני השינה הן התקפים אפילפטיים?
לא. רוב האנשים חווים מדי פעם קפיצה קצרה בזמן ההירדמות. מדובר בתופעה פיזיולוגית נורמלית לחלוטין, ואינה קשורה לאפילפסיה.
האם פרכוסי חום בילדים הם פרכוסים אפילפטיים?
פרכוסי חום הם התקפים אפילפטיים שמופיעים בקרב ילדים בזמן מחלת חום. ברוב המקרים לא מדובר באפילפסיה, ורק חלק קטן מהם יחלו במחלת הנפילה בעתיד.
איך אפשר לזהות את ההתקף האפילפטי שהתרחש בשינה?
יש מקרים של התקפים אפילפטיים בזמן השינה, בלי שהמשפחה הבחינה בהם. לעיתים החולים מרגישים זאת על פי פציעה בלשון, תחושת עייפות או ערפול בבוקר, חולשה כללית או כאבי ראש. לעיתים אפשר לראות סימני ריור על הכרית ואי-שליטה בסוגרים.
לסיכום
למרות ההגבלות, חשוב לחיות חיים מלאים ככל האפשר. למרות המחלה, ילדים ומבוגרים חולי אפילפסיה צריכים להמשיך להתפתח מבחינה פיזית ומבחינה חברתית. חשוב לעסוק בספורט, ולקחת חלק בפעילויות חברתיות.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים