מה זו אפילפסיה (epilepsy)? מהן הסיבות למחלת הנפילה, ואיך מטפלים בהתקפים אפילפטיים?
אפילפסיה היא מחלה של המוח, המתאפיינת בנטייה לייצר התקפים אפילפטיים – שינויי התנהגות זמניים (בדרך כלל עד 2 דקות) מסוגים שונים.
המחלה נקראת בעברית "מחלת הנפילה" או "כפיון".
אפשר לחלות באפילפסיה בכל גיל. שכיחות ההתחלה הגבוהה ביותר היא בשנים הראשונות לחיים (ובמיוחד בשנת החיים הראשונה), וכן בגיל מבוגר, מעל 65 שנים.
ילדים או מבוגרים מוגדרים כחולי אפילפסיה אם הם חווים לפחות שני התקפים ללא טריגר ברור להתקף (ללא סיבה או אירוע מסוים), כגון: שינוי בריכוז המלחים בדם, דלקת זיהומית של המוח או סיבה מאובחנת אחרת.
בשנים האחרונות ההגדרה הורחבה: אדם מוגדר כחולה אפילפסיה אם עבר לפחות התקף אחד, ויש לו סיכוי גבוה להופעת התקפים אפילפטיים נוספים, כגון:
- נוכחות פעילות אפילפטית בתרשים אלקטרואנצפלוגרם (EEG).
- ממצא בבדיקה גופנית של החולה או בתהודה מגנטית של המוח (MRI), כמו מום מבני או גידול מוחי, שמוכר כמגביר סיכון להיווצרות התקפים.
מהן הסיבות לאפילפסיה?
הסיבות למחלה משתנות עם הגיל. כמו כן, במקרים רבים אין אפשרות לקבוע את הסיבה להופעת המחלה.
בגיל הינקות והילדות המוקדמת הגורמים לאפילפסיה הם חוסר חמצן בלידה, דימום מוחי או מום מוחי מולד, זיהום של רקמת המוח, מחלות גנטיות, נוירוקוטנאיות או מטבוליות.
בגילאי הגן ושנות ביה"ס המוקדמות הסיבות העיקריות הינן תסמונות אפילפטיות תורשתיות.
לאחר גיל ההתבגרות, הסיבות העיקריות הן פציעת ראש חודרת, הגורמת לצלקת ברקמת המוח, אנומליה של כלי הדם במוח או גידול. בחולים מבוגרים הסיבה העיקרית היא אוטמים קטנים ברקמת המוח.
ילדכם סובל מאפילפסיה? הספר אפילפסיה בילדים מא' עד ת' מאת פרופסור אורי קרמר בהחלט יכול לתת לכם הרבה תשובות על חיים עם המחלה. למידע נוסף לחצו כאן
החולה מעל גיל 18? הספר אפילפסיה במבוגרים מאת ד"ר אילן בלט יכול לענות על שאלותכם על טיפול, על התקפים ועל התמודדות עם המחלה בגיל המבוגר. למידע נוסף לחצו כאן.
מה לעשות במקרה של חשד לאפילפסיה?
ראשית, חשוב לפנות לרופא לביצוע בירור, כדי להבין אם אכן מדובר באפילפסיה. הבירור הראשוני הוא בדיקת EEG (אלקטרואנצפלוגרם, תרשים גלי מוח), הבודקת נוכחות של פעילות אפילפטית במוח. הבדיקה אינה פולשנית ואינה מכאיבה, היא מתבצעת על ידי אלקטרודות המחוברות לקרקפת בעזרת ג'ל מיוחד.
במידת הצורך, נוירולוג יכול להמליץ על בדיקת תהודה מגנטית (MRI), שיכולה להסביר את הופעת המחלה בכ-5% אחוזים מהמקרים, כגון: נזק מוחי עקב היפוקסיה (חוסר חמצן), מחלה זיהומית או גידול מוחי.
בחלק מהמקרים יהיה צורך לעבור בירור גנטי או מטבולי, נוסף על הבירורים הנ"ל.
לאחר קבלת התוצאות של הבדיקות וניתוח התמונה הקלינית, יוכל הרופא המטפל להמליץ על הטיפול הדרוש.
איך מטפלים באפילפסיה?
קיימות כמה שיטות טיפול שעוזרות לשלוט בהתקפים אפילפטיים:
- טיפול תרופתי
נכון להיום קיימות יותר מ-20 תרופות אנטי-אפילפטיות, והיעילות של כולן, ישנות כחדשות, די דומה. בעזרת הטיפול התרופתי אפשר לשלוט בהתקפים באופן מלא אצל 7 מתוך 10 חולי אפילפסיה (70% מחולי האפילפסיה).
- ניתוחי אפילפסיה
במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול, כאשר 2 או יותר מהתרופות לא הביאו לחופש מהתקפים, שוקלים אופציות טיפוליות אחרות, וביניהן ניתוח. אם הרופא המטפל חושב שניתוח יכול לעזור, מתחיל תהליך מורכב של הערכה קדם-ניתוחית, הכוללת הדמיה מתקדמת וניטור וידאו-EEG, שבמהלכו בודקים את סיכויי ההצלחה ומחליטים אם אפשר להתקדם בתהליך.
אופציות ניתוחיות נוספות – השתלת קוצב של העצב התועה (או מכשירי סטימולציה מוחית אחרים, כגון גירוי עמוק למוח, Deep Brain Stimulation, או גירוי ממוקם לאזור תחילת הפרכוס, Responsive Neuro Stimulation).
- דיאטה קטוגנית (בילדים) ודיאטת אטקינס (במבוגרים)
אלו שיטות תזונה מיוחדות שהוכחו כיעילות בהפחתת כמות ההתקפים האפילפטיים ועוצמתם, והן מומלצות כתוספת לטיפול התרופתי. הטיפול דורש מעקב וליווי צמוד של מומחים לדיאטה, ושמירה קפדנית על התזונה.
- טיפול בקנאביס רפואי
טיפול במחלת האפילפסיה בעזרת קנאביס רפואי מאושר ביותר מ-40 מדינות בעולם, וביניהן ישראל. לפי מחקרים רבים, מרכיב ה-CBD שנמצא בצמח הקנאביס עוזר להפחית את כמות ההתקפים האפילפטיים ואת עוצמתם, גם בילדים וגם בחולי אפילפסיה מבוגרים.
מידע מפורט על טיפולים שונים בכתבה טיפול באפילפסיה.
מידע על טיפולים אלטרנטיביים בכתבה טיפול טבעי באפילפסיה.
לסיכום
אפילפסיה משפיעה על כל תחומי חייו של החולה. מדובר במחלה לא צפויה הפוגעת באיכות החיים, ויוצרת מצב של דריכות נפשית מתמדת, עקב הציפייה הבלתי פוסקת להתקף חדש, וכן הרגשה של מצוקה ושל חוסר אונים.
חשוב ללמוד על המחלה כדי להתמודד איתה טוב יותר. חשוב לקבל את כל המידע הרלוונטי מהנוירולוג, ולקיים תקשורת עם הרופא, מעבר לזימוני המעקב למרפאה, כדי לאפשר תגובה הולמת במקרי החמרה, תופעות לוואי מציקות, הגבלות בלתי מוצדקות ונושאים נוספים.
מידע נוסף בכתבה 9 תשובות לשאלות שכיחות על אפילפסיה.
הבעיה הכי גדולה של חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא חוסר מידע אודות המחלה ודרכי התמודדות איתה
מן המפגש הראשון עם הנוירולוג ולאורך מהלך המחלה עולות שאלות רבות, החל משאלות בסיסיות, כגון מהו התקף אפילפטי ומהי אפילפסיה, ועד שאלות ספציפיות בנוגע לדרכי אבחנה ואפשרויות טיפול שונות.
חלק גדול מהמידע שנאמר ביעוץ אינו נקלט. בזמן שעובר אתם מתחילים לחפש מידע באינטרנט, ובדרך כלל צוברים חרדה נוספת מרוב מידע (נכון או שגוי), עד שמתקיים מפגש אמיתי עם המומחה שבו אפשר לשאול את כל השאלות הבוערות, ולנסות להרגיע חלק מהחששות.
- האם אפילפסיה יכולה לעבור במקרה שלכם?
- מה אסור ומה מותר לעשות לחולה אפילפסיה? ממה צריך להיזהר?
- איך אפשר לעזור לחולה בזמן ההתקף? איך להגיש עזרה ראשונה?
- מה הטיפול האופטימלי במקרה שלכם?
- מה לעשות כאשר התרופות לא שולטות בהתקפים? מה עוד אפשר לנסות?
- מהן זכויות של חולי אפילפסיה בישראל? מה מגיע לכם מהמוסד לביטוח לאומי ומארגונים אחרים?
מהו גיל החולה? לחצו על הכפתור למטה
כל מה שאתם חייבים לדעת על אפילפסיה
ספר "אפילפסיה במבוגרים" מכיל מידע עדכני על אודות סוגי האפילפסיה וההתקפים, הטיפולים השונים, כולל טיפולים ניתוחיים, טיפולים חדשניים אחרים, דיאטות וטיפול בקנאביס רפואי. תוכלו למצוא בספר מידע מפורט על אודות תרופות נוגדות פרכוס ועל תופעות הלוואי האפשריות שלהן, והחשוב ביותר – עצות שימושיות לחיים עם המחלה.
ספר "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" זה הוא סיכום ניסיונו של פרופסור אורי קרמר לאחר אלפי שעות של מפגשים עם משפחות של ילדים חולי אפילפסיה. הספר דן בכל ההיבטים של המחלה, כולל אבחון מדויק, טיפול תרופתי וטיפולים אחרים, ובבעיות החברתיות והאקדמיות של הילד ושל המתבגר, ובהחלט יכול לתת תשובות להרבה שאלות של הורים.