מה זו אפילפסיה (epilepsy)? מהן הסיבות למחלת הנפילה, ואיך מטפלים בהתקפים אפילפטיים?
אפילפסיה היא מחלה של המוח, המתאפיינת בנטייה לייצר התקפים אפילפטיים – שינויי התנהגות זמניים (בדרך כלל עד 2 דקות) מסוגים שונים.
המחלה נקראת בעברית "מחלת הנפילה" או "כפיון".
אפשר לחלות באפילפסיה בכל גיל. שכיחות ההתחלה הגבוהה ביותר היא בשנים הראשונות לחיים (ובמיוחד בשנת החיים הראשונה), וכן בגיל מבוגר, מעל 65 שנים.
ילדים או מבוגרים מוגדרים כחולי אפילפסיה אם הם חווים לפחות שני התקפים ללא טריגר ברור להתקף (ללא סיבה או אירוע מסוים), כגון: שינוי בריכוז המלחים בדם, דלקת זיהומית של המוח או סיבה מאובחנת אחרת.
בשנים האחרונות ההגדרה הורחבה: אדם מוגדר כחולה אפילפסיה אם עבר לפחות התקף אחד, ויש לו סיכוי גבוה להופעת התקפים אפילפטיים נוספים, כגון:
- נוכחות פעילות אפילפטית בתרשים אלקטרואנצפלוגרם (EEG).
- ממצא בבדיקה גופנית של החולה או בתהודה מגנטית של המוח (MRI), כמו מום מבני או גידול מוחי, שמוכר כמגביר סיכון להיווצרות התקפים.
מהן הסיבות לאפילפסיה?
הסיבות למחלה משתנות עם הגיל. כמו כן, במקרים רבים אין אפשרות לקבוע את הסיבה להופעת המחלה.
בגיל הינקות והילדות המוקדמת הגורמים לאפילפסיה הם חוסר חמצן בלידה, דימום מוחי או מום מוחי מולד, זיהום של רקמת המוח, מחלות גנטיות, נוירוקוטנאיות או מטבוליות.
בגילאי הגן ושנות ביה"ס המוקדמות הסיבות העיקריות הינן תסמונות אפילפטיות תורשתיות.
לאחר גיל ההתבגרות, הסיבות העיקריות הן פציעת ראש חודרת, הגורמת לצלקת ברקמת המוח, אנומליה של כלי הדם במוח או גידול. בחולים מבוגרים הסיבה העיקרית היא אוטמים קטנים ברקמת המוח.
ילדכם סובל מאפילפסיה? הספר אפילפסיה בילדים מא' עד ת' מאת פרופסור אורי קרמר בהחלט יכול לתת לכם הרבה תשובות על חיים עם המחלה. למידע נוסף לחצו כאן
החולה מעל גיל 18? הספר אפילפסיה במבוגרים מאת ד"ר אילן בלט יכול לענות על שאלותכם על טיפול, על התקפים ועל התמודדות עם המחלה בגיל המבוגר. למידע נוסף לחצו כאן.
מה לעשות במקרה של חשד לאפילפסיה?
ראשית, חשוב לפנות לרופא לביצוע בירור, כדי להבין אם אכן מדובר באפילפסיה. הבירור הראשוני הוא בדיקת EEG (אלקטרואנצפלוגרם, תרשים גלי מוח), הבודקת נוכחות של פעילות אפילפטית במוח. הבדיקה אינה פולשנית ואינה מכאיבה, היא מתבצעת על ידי אלקטרודות המחוברות לקרקפת בעזרת ג'ל מיוחד.
במידת הצורך, נוירולוג יכול להמליץ על בדיקת תהודה מגנטית (MRI), שיכולה להסביר את הופעת המחלה בכ-5% אחוזים מהמקרים, כגון: נזק מוחי עקב היפוקסיה (חוסר חמצן), מחלה זיהומית או גידול מוחי.
בחלק מהמקרים יהיה צורך לעבור בירור גנטי או מטבולי, נוסף על הבירורים הנ"ל.
לאחר קבלת התוצאות של הבדיקות וניתוח התמונה הקלינית, יוכל הרופא המטפל להמליץ על הטיפול הדרוש.
איך מטפלים באפילפסיה?
קיימות כמה שיטות טיפול שעוזרות לשלוט בהתקפים אפילפטיים:
- טיפול תרופתי
נכון להיום קיימות יותר מ-20 תרופות אנטי-אפילפטיות, והיעילות של כולן, ישנות כחדשות, די דומה. בעזרת הטיפול התרופתי אפשר לשלוט בהתקפים באופן מלא אצל 7 מתוך 10 חולי אפילפסיה (70% מחולי האפילפסיה).
- ניתוחי אפילפסיה
במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול, כאשר 2 או יותר מהתרופות לא הביאו לחופש מהתקפים, שוקלים אופציות טיפוליות אחרות, וביניהן ניתוח. אם הרופא המטפל חושב שניתוח יכול לעזור, מתחיל תהליך מורכב של הערכה קדם-ניתוחית, הכוללת הדמיה מתקדמת וניטור וידאו-EEG, שבמהלכו בודקים את סיכויי ההצלחה ומחליטים אם אפשר להתקדם בתהליך.
אופציות ניתוחיות נוספות – השתלת קוצב של העצב התועה (או מכשירי סטימולציה מוחית אחרים, כגון גירוי עמוק למוח, Deep Brain Stimulation, או גירוי ממוקם לאזור תחילת הפרכוס, Responsive Neuro Stimulation).
- דיאטה קטוגנית (בילדים) ודיאטת אטקינס (במבוגרים)
אלו שיטות תזונה מיוחדות שהוכחו כיעילות בהפחתת כמות ההתקפים האפילפטיים ועוצמתם, והן מומלצות כתוספת לטיפול התרופתי. הטיפול דורש מעקב וליווי צמוד של מומחים לדיאטה, ושמירה קפדנית על התזונה.
- טיפול בקנאביס רפואי
טיפול במחלת האפילפסיה בעזרת קנאביס רפואי מאושר ביותר מ-40 מדינות בעולם, וביניהן ישראל. לפי מחקרים רבים, מרכיב ה-CBD שנמצא בצמח הקנאביס עוזר להפחית את כמות ההתקפים האפילפטיים ואת עוצמתם, גם בילדים וגם בחולי אפילפסיה מבוגרים.
מידע מפורט על טיפולים שונים בכתבה טיפול באפילפסיה.
מידע על טיפולים אלטרנטיביים בכתבה טיפול טבעי באפילפסיה.
לסיכום
אפילפסיה משפיעה על כל תחומי חייו של החולה. מדובר במחלה לא צפויה הפוגעת באיכות החיים, ויוצרת מצב של דריכות נפשית מתמדת, עקב הציפייה הבלתי פוסקת להתקף חדש, וכן הרגשה של מצוקה ושל חוסר אונים.
חשוב ללמוד על המחלה כדי להתמודד איתה טוב יותר. חשוב לקבל את כל המידע הרלוונטי מהנוירולוג, ולקיים תקשורת עם הרופא, מעבר לזימוני המעקב למרפאה, כדי לאפשר תגובה הולמת במקרי החמרה, תופעות לוואי מציקות, הגבלות בלתי מוצדקות ונושאים נוספים.
מידע נוסף בכתבה 9 תשובות לשאלות שכיחות על אפילפסיה.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים