הכתבה הזאת היא אוסף של תשובות לשאלות בנוגע להתקפי אפילפסיה ודרכי התמודדות עמם. נכתב ע"י פרופסור אורי קרמר.
בהמשך הדף תמצאו גם שני מדריכים פשוטים שיעזרו להבין את המחלה בצורה ברורה — מהו התקף אפילפסיה, איך מזהים אותו, ואיך מתמודדים עם אפילפסיה בלי פחד ובלי בלבול.
אילו סוגי התקפים אפילפטיים קיימים?
מעבר לחלוקה של המחלה לאפילפסיה מוקדית או כללית, מחלקים גם את ההתקפים לכמה סוגי משנה:
- התקפי ניתוק ממושכים (נצפים בעיקר באפילפסיה מוקדית).
- התקף טוני: התקשחות של השרירים. לעיתים קיימת גם נעילת לסתות ונצפית הכחלה, היות שגם שרירי הנשימה מעורבים בתהליך.
- התקף קלוני: רעד גס, פרכוסים או קפיצות בצורה קצבית או לא קצבית של הגפיים.
- התקף טוני-קלוני: פאזה ראשונית טונית, ובהמשך פעילות קלונית. לעיתים יש קצף בפה (כי אין פעולת בליעה) וגם נשיכת לשון, הקאה ואובדן שליטה על הסוגרים.
שני הסוגים הבאים קיימים באפילפסיה כללית בלבד:
- התקף ניתוק מסוג אבסנס: בדרך כלל, התקפים קצרים מרובים של ניתוק.
- התקף מיוקלוני: תנועה בלתי רצונית חדה, כמו קפיצה קצרה הנמשכת כשבריר שנייה.
מה הסכנה בהתקף אפילפסיה בשינה?
קיימות שתי סכנות בהתקף אפילפטי בזמן השינה:
- התקף קלוני כללי שלא נעצר (כיוון שלא מבחינים בו) ונמשך יותר משעה עלול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך.
- סיכוי למוות פתאומי בשינה.
מידע מפורט וראיון עם נוירולוג פרופסור אורי קרמר בכתבה התקף אפילפסיה בשינה.
מה קורה במוח בזמן התקפי אפילפסיה?
באפילפסיה יש הפרעות בפעילות החשמלית של המוח. ההפרעות הללו גורמות ל"ירי" מוגבר של תאי העצב. כתוצאה מהשפעה מוגברת של תהליכים מעוררים (אקסיטטורים) או השפעה מופחתת של מנגנונים מעכבים (אינהיביטורים), במקום שכל תא עצב יירה ו"ינוח", נוצר מצב של ירי בקצב מהיר מהרגיל.
כאשר אוכלוסייה מסוימת של תאי עצב נכנסת למצב של סינכרוניזציה, ואז הירי המוגבר הוא סינכרוני, מתחילה פעילות או התנהגות מסוימת, שמושפעת מאותו אזור במוח (המוקד האפילפטי), וזהו ההתקף.
לילד היה התקף אפילפטי חד-פעמי. האם יש לו אפילפסיה?
רק כשליש מהילדים עם התקף חד-פעמי יחווה התקפים נוספים. לפי ההגדרה, אפילפסיה היא מחלה שהיו בה לפחות שני התקפים (לא באותה יממה) שלא עקב טריגר אקוטי, כגון: מחלת חום או התקף יחיד בנוכחות תרשים גלי מוח (אלקטרואנצפלוגרם, EEG) אפילפטי.
האם פרכוסי חום הם פרכוסים אפילפטיים?
פרכוסים בילדים בזמן מחלת חום שמופיעים עד גיל חמש שנים הם התקפים אפילפטיים, אך לא מדובר במחלת הנפילה. רק אחוז קטן מהילדים שחוו פרכוסי חום בילדות הופכים בהמשך לחולי אפילפסיה.
מידע מפורט בכתבה פרכוסי חום.
מה זה סטטוס אפילפטיקוס?
סטטוס אפילפטיקוס פירושו התקף אפילפטי שנמשך יותר מחמש דקות או רצף התקפים שהחולה אינו חוזר להכרה ביניהם, שנמשכים יותר חמש דקות.
האבחנה נוצרה כדי לגרום למערכת (הורים, צוות הוראה, צוות רפואי) להבין שקיימת כאן דחיפות, היות שהתקף שנמשך יותר משעה עלול לגרום לפגיעה מוחית בלתי הפיכה.
בהרחבה בכתבה סטטוס אפילפטיקוס.
מה עושים כשלא בטוחים אם זה היה התקף?
איך נראים סוגים שונים של פרכוסים? מתי מדובר באפילפסיה — ומתי לא? ואיך מתנהלים מול חוסר ודאות, הפחד מהתקף נוסף, או התגובה של הסביבה?
שני מדריכים שנכתבו על ידי מומחים יעזרו לכם להבין בדיוק מה קורה — ואיך להתמודד נכון עם אפילפסיה בגוף, בבית, ובחיים עצמם:
"חלק גדול של ההתמודות עם אפילפסיה הוא הפחד והחששות מהעתיד והלא נודע, והרבה נובע מבורות (כמו בכל תחום בחיים). ברגע שלומדים ומכירים את הנושא ויודעים עם מה מתמודדים זה מקל על העניין." – חדווה ש.
מה יכול לגרום להתקף אפילפטי?
יש מצבים שבהם התקפים יכולים להופיע בעקבות אירוע מסוים. הטריגרים הידועים השכיחים ביותר להתקף אצל ילדים ומבוגרים הסובלים מאפילפסיה הם:
- מיעוט שעות שינה.
- אי-לקיחת תרופות אנטי-אפילפטיות באופן סדיר.
- לחץ רגשי רב.
- מחלה זיהומית.
- גירויים פוטיים למיניהם.
- צריכת אלכוהול.
- תקופת המחזור החודשי.
מה עושים בזמן התקף אפילפסיה?
ההנחיות המפורטות מטה מתייחסות לפרכוס כללי המלווה באובדן הכרה:
- אם חולה מקיא או מפריש הרבה רוק, יש להשכיב אותו על הצד, כדי שלא ייחנק עקב ההפרשות.
- אם עקב הפרכוס החולה נחבט ברצפה או בדופן המיטה, יש להניח כרית או משענת רכה אחרת מתחת לראשו.
מה לא לעשות:
- אין טעם להשיב רוח, לשפוך מים על הפנים, להניע את החולה, להחזיק אותו בכוח או לבצע פעולות דומות. החולה עובר סערה חשמלית במוחו, ועד שלא תסתיים לא יחזור להכרה.
- ילדים ומבוגרים בזמן התקף אפילפסיה אינם "בולעים את לשונם". אין צורך לפתוח את הפה בכוח על ידי הכנסת מקל, יד או כל עצם זר אחר.
מתי להזמין אמבולנס?
רוב ההתקפים נמשכים החל משלושים שניות ועד שלוש דקות. התקף אפילפסיה שנמשך יותר מחמש דקות עלול להתארך מאוד (לא סופרים את הזמן עד שיחזור לעצמו, אלא את החלק המוטורי — פרכוסים, רעד או התקשחות הגוף בלבד). התקף שנמשך יותר משעה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, לכן ההמלצה היא להזמין אמבולנס, אם ההתקף נמשך יותר מחמש דקות.
רוצים סוף־סוף להבין את המחלה ולקבל ביטחון ביום־יום?
אפשר להגיע להרבה יותר שקט — גם כשיש התקפים מדי פעם, וגם כשהטיפול לא ברור עד הסוף.
המדריכים שלנו נכתבו ע"י מומחי האפילפסיה המובילים בישראל, ועוזרים להורים ולמבוגרים לקבל:
- ודאות מה לעשות בזמן התקף – בלי בלבול ובלי טעויות.
- הבנה אם התרופות שלכם מתאימות לסוג האפילפסיה – ומתי צריך שינוי.
- ידע שמחזיר שליטה – איך לנהל את המחלה בחיי היום־יום.
- כלים מעשיים לצמצום התקפים – למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
- ביטחון ושקט נפשי – כי סוף-סוף הכול מסודר וברור.
הגיע הזמן לעשות סדר — בחרו את המדריך שיעזור לכם כבר עכשיו:
לא רק להבין – לדעת להתמודד. מדריכים שיעזרו לכם לשלוט במחלה, בטיפול ובהתקפים
עוד מדריכים מעשיים שנכתבו על ידי המומחים המובילים בישראל לאפילפסיה ומסבירים בפשטות את מה שכל משפחה או מטופל צריכים לדעת: איך לזהות טריגרים, להתמודד עם תופעות לוואי, ולחזור לחיים יציבים ובטוחים.
- מה אסור לחולי אפילפסיה? — פעולות שכדאי להימנע מהן ומה דווקא מומלץ כן לעשות
- התקף אפילפסיה בשינה — איך לזהות בזמן ואיך לשמור על ביטחון המטופל
- תרופות לאפילפסיה — מה צריך לדעת על טיפול התרופתי
- מידזולם (Midazolam) — מה צריך לדעת על תרופת הצלה
- למיקטל (Lamictal, Lamotrigine) — מה צריך לדעת על התרופה
מחפשים פתרון ברור? הנה שני המדריכים שיעזרו לכם כבר היום:
- ספר להורים: "אפילפסיה בילדים מא' עד ת'" / פרופ׳ אורי קרמר — ספר חובה להורים לילדים עם אפילפסיה
- ספר למטופלים: "אפילפסיה במבוגרים" / ד״ר אילן בלט — מדריך מעשי לטיפול, תרופות ואורח חיים