מידע על דפלפט, על תופעות לוואי ועל מינונים של חומצה ולפרואית לטיפול באפילפסיה
בהמשך הדף תמצאו גם שני מדריכים פשוטים — שיכולים לעזור להורים ולמטופלים להבין טוב יותר את התרופות, את ההתקפים ואת החיים עם אפילפסיה.
סודיום ואלפרואט, חומצה ולפרואית (Valproic acid)
שמות מסחריים: דפלפט (Depalept), אורפיריל (Orfiril), דפלפט כרונו (Depalept Chrono), ולפורל (Valporal)
מדובר באחת התרופות הוותיקות ביותר שבידנו. זו תרופה שמינית שנכנסה לשוק מתוך כשלושים תרופות.
כאשר אושר בתחילת שנות השבעים השימוש בדפלפט, הנוירולוגים היו מרוצים משתי סיבות:
- לדפלפט היו פחות תופעות לוואי מאשר לרוב התרופות נוגדות פרכוס שלפניה.
- התרופה יעילה הן כנגד אפילפסיה כללית והן כנגד אפילפסיה מוקדית (ישנן כחמש תרופות שניתן לתת אותן רק כנגד אפילפסיה מוקדית מכיוון שהן עלולות להחריף אפילפסיה כללית).
יש לציין שלחולים ומשפחותיהם נטייה לחשוב שתרופות חדשות הן גם יעילות יותר. הדבר אינו נכון. דווקא במספר תסמונות הטיפול בדפלפט הנו היעיל ביותר. מדובר בתסמונת של מחלת האבסנס (בתסמונת זו לדפלפט יעילות זהה לזו של זרונטין, אולם שתיהן נמצאות במקום ראשון מבחינת יעילות).
גם באפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים דפלפט היא התרופה היעילה ביותר.
יתרונותיה של Depalept
- ניתן לתת דפלפט בסירופ, ולכן הנה נוחה יחסית לילדים קטנים;
- ניתן לתת אותה דרך הווריד, כך שחומצה ולפרואית מצטרפת למספר המצומצם של תרופות שניתן לתת אותן בהעמסה מהירה בחדר מיון;
- ניתן לתת אותה פעם אחת ביממה – רק את התכשיר בשם דפלפט כרונו (Depalept Chrono);
- הנה יעילה יותר מתרופות אחרות במספר תסמונות אפילפטיות (כפי שצוין קודם);
- לתרופה גם יכולת ייצוב רגשי ופסיכיאטרים נוהגים לעיתים להשתמש בה למרות שמדובר בתרופה אנטי-אפילפטית.
מאידך, יש ל-Depalept גם מספר חסרונות
התרופה מופרשת דרך הכבד בעזרת אותה מערכת אנזימתית שקשורה גם להפרשת מספר תרופות אחרות. אי לכך, אם החולה מטופל בשילוב של תרופות, כגון חומצה ולפרואית (דפלפט) עם פנוברביטל (לומינל), פניטואין (דילנטין) או קארבאמזפין (טגרטול)/אוקסקרבזפין (טרילפטין), הרופא המטפל צריך לקחת בחשבון עלייה בדם של התרופות האחרות ולעקוב אחרי הרמה בדם. הדבר נכון גם לגבי קנאביס רפואי וגם לגבי למותריג'ין (למיקטל, למודקס, למוג'ין), כאשר בטיפול משולב של שתי תרופות אלו חייבים להוריד את מינון הלמותריג'ין.
יש לבצע בדיקות דם תקופתיות (2-4 בשנה) כדי לראות שהתרופה אינה פוגעת במערכות כמו מערכת הדם (כדוריות לבנות, אדומות וטסיות) הכבד והלבלב. מעקב אחר תפקוד הכבד מתבצע ע"י בדיקת אנזימי כבד בדם. מקובל שעלייה מתונה ברמתם אינה מחייבת הפסקה, אלא אם עלו יותר ממכפלה של הערך המקסימלי התקין. באותה הזדמנות בודקים גם את רמת התרופה בדם היות ודפלפט הנה אחת מהתרופות שהמינון שלה נקבע גם ע"י רמת התרופה בדם.
מבחינת תופעות לוואי חומצה ולפרואית נמצאת במיקום ממוצע יחסית לשאר התרופות (למרות הרשימה הארוכה של תופעות).
התקפים נמשכים למרות הטיפול? תופעות לוואי מטרידות?
אם זה המצב, חשוב לדעת:
- האם מדובר בתגובה חלקית והטיפול אינו מספק?
- האם תופעות הלוואי מחייבות התאמת מינון או שינוי?
- האם יש מקום למעבר לתרופה אחרת?
המדריכים נכתבו על-ידי מומחים לאפילפסיה עם ניסיון קליני של עשרות שנים, ונותנים תשובות ברורות ומעשיות לשאלות האלו — להורים ולחולים מבוגרים.
תופעות לוואי של דפלפט
| תופעות הלוואי השכיחות | |
|---|---|
|
כאבי בטן |
בחילות |
|
עייפות |
פריחה |
|
רגזנות |
שינויי מצב רוח |
|
עלייה במשקל |
נשירת שיער |
|
רעד קל בידיים |
דלקת של הלבלב |
Depalept עלולה לגרום לעליית רמת האנדרוגנים בנערות, כולל הפרעות במחזור וריבוי ציסטות בשחלה (Polycystic ovary). ישנם גם מאמרים שלא הראו עלייה בשכיחות של ריבוי ציסטות.
חומצה ולפרואית עלולה לשנות את תפקודי בלוטת התריס ולעלות את רמת ההורמון T3. בדרך כלל, אין לכך משמעות קלינית.
לא נראה שהתרופה עלולה לפגוע במערכת הרבייה, אולם היא עלולה לפגוע בעובר ולגרום לו נזקים בשכיחות גבוהה יותר מאשר תרופות אחרות. לכן לא מקובל להשתמש בתרופה בנערה או אישה המתכננת הריון. ואם היא מטופלת כבר בדפלט, יש למצוא לה תחליף לפני תחילת ההריון (הנזק נגרם, בדרך כלל, בחודש השני להריון).
לאחרונה נמצא שגם כאשר גברים נטלו חומצה ולפרואית בשלושת החודשים שקדמו להפריה, קיים סיכון מוגבר להתפתחות קוגניטיבית לא תקינה של הילד, אך הסיכון קטן בהרבה לעומת הסיכון לילדים שנחשפו לתרופה ברחם האם.
עקב דיווחים בשנות השמונים על תמותה בתינוקות עקב פגיעה בכבד, חדלו בארה"ב לתת את התרופה לפני גיל שנתיים. מחקרים מאוחרים יותר הראו שמדובר בעיקר בתינוקות עם מחלה מטבולית לא מאובחנת ובעיקר בשילוב עם תרופות אחרות. כיום מקובל לתת אם צריך, אך אם הילד צעיר מגיל שנתיים חשוב לבצע סקר מטבולי לפני מתן התרופה.
כ"כ נמצא שהתרופה מורידה את הרמה בדם של קרניטין שמתפקד במספר מערכות אנזימתיות, ולכן מקובל לבדוק רמת קרניטין בגן עד גיל 4 שנים ולתת את תוסף המזון הזה (אם יש צורך).
חישוב המינון הדרוש של דפלפט
כמקובל, יש להעלות את המינון של דפלפט בהדרגה, אלא אם מדובר בהעמסה בחדר מיון.
המינון המקביל לאחר העלייה הראשונית הנו 20-60 מ"ג/ק"ג/יממה . בילדים ניתן לעלות גם ל-100 מ"ג/ק"ג/יממה, כדי להשיג את הרמה הרצויה. מינון המקסימלי הנו 3000 מ"ג ליממה. אני מגיע בילדים קטנים ל-400 מ"ג לפני שאבדוק רמה ובילדים בתחילת בי"ס ואילך ל-600 מ"ג ליממה. אם מדובר בדפלפט כרונו שמגיע בכדורים של 500 מ"ג, אז זה יהיה מינון המטרה הראשוני. לאחר בדיקת תרופה בדם אמשיך לעלות לפי הצורך.
הרמה הטיפולית של חומצה ולפרואית בדם הנה 50-100 מיקרוגרם/מ"ל.
אזהרה חשובה: המאמר אינו אמור להחליף את ההתוויות והאזהרות אשר במפרט התרופה הרשמי.
נכתב ע"י פרופסור אורי קרמר
מה חשוב לדעת על טיפול תרופתי באפילפסיה
טיפול תרופתי באפילפסיה אינו מסתכם רק בבחירת תרופה ומינון נכון.
זה תהליך מתמשך, שמשפיע לא רק על שליטה בהתקפים, אלא גם על איכות החיים, תפקוד יומיומי ותחושת ביטחון.
בפועל, רבים שואלים את עצמם בשלב כלשהו:
- האם ההתקפים בשליטה מספקת?
- האם מה שאני חווה נחשב תגובה תקינה לטיפול?
- האם צריך להמתין — או לשקול שינוי?
- מתי נכון לפנות שוב לרופא, גם בלי לחכות לביקורת הבאה?
אלו אינן שאלות תאורטיות.
אלה מצבים שמטופלים והורים מתמודדים איתם מדי יום — בין ביקור לביקור.
המדריכים נכתבו על-ידי מומחים לאפילפסיה, ונותנים מענה ברור ומסודר לשאלות האלו — למטופלים ולבני משפחותיהם.