דפלפט (Depalept) – מה צריך לדעת על התרופה

מידע על דפלפט, על תופעות לוואי ועל מינונים של חומצה ולפרואית לטיפול באפילפסיה

סודיום ואלפרואט, חומצה ולפרואית (Valproic acid)
שמות מסחריים: דפלפט (Depalept), אורפיריל (Orfiril), דפלפט כרונו (Depalept Chrono), ולפורל (Valporal)

מדובר באחת התרופות הוותיקות ביותר שבידנו. זו תרופה שמינית שנכנסה לשוק מתוך כשלושים תרופות.

כאשר אושר בתחילת שנות השבעים השימוש בדפלפט, הנוירולוגים היו מרוצים משתי סיבות:

  • לדפלפט היו פחות תופעות לוואי מאשר לרוב התרופות נוגדות פרכוס שלפניה.
  • התרופה יעילה הן כנגד אפילפסיה כללית והן כנגד אפילפסיה מוקדית (ישנן כחמש תרופות שניתן לתת אותן רק כנגד אפילפסיה מוקדית מכיוון שהן עלולות להחריף אפילפסיה כללית).

יש לציין שלחולים ומשפחותיהם נטייה לחשוב שתרופות חדשות הן גם יעילות יותר. הדבר אינו נכון. דווקא במספר תסמונות הטיפול בדפלפט הנו היעיל ביותר. מדובר בתסמונת של מחלת האבסנס (בתסמונת זו לדפלפט יעילות זהה לזו של זרונטין, אולם שתיהן נמצאות במקום ראשון מבחינת יעילות).

גם באפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים (Juvenile Myoclonic Epilepsy, JME) דפלפט הנה התרופה היעילה ביותר.

יתרונותיה של Depalept

  • ניתן לתת דפלפט בסירופ, ולכן הנה נוחה יחסית לילדים קטנים;
  • ניתן לתת אותה דרך הווריד, כך שחומצה ולפרואית מצטרפת למספר המצומצם של תרופות שניתן לתת אותן בהעמסה מהירה בחדר מיון;
  • ניתן לתת אותה פעם אחת ביממה – רק את התכשיר בשם דפלפט כרונו (Depalept Chrono);
  • הנה יעילה יותר מתרופות אחרות במספר תסמונות אפילפטיות (כפי שצוין קודם);
  • לתרופה גם יכולת ייצוב רגשי ופסיכיאטרים נוהגים לעיתים להשתמש בה למרות שמדובר בתרופה אנטי-אפילפטית.

מאידך, יש ל-Depalept גם מספר חסרונות

  • התרופה מופרשת דרך הכבד בעזרת אותה מערכת אנזימתית שקשורה גם להפרשת מספר תרופות אחרות. אי לכך, אם החולה מטופל בשילוב של תרופות, כגון חומצה ולפרואית (דפלפט) עם פנוברביטל (לומינל), פניטואין (דילנטין) או קארבאמזפין (טגרטול)/אוקסקרבזפין (טרילפטין), הרופא המטפל צריך לקחת בחשבון עלייה בדם של התרופות האחרות ולעקוב אחרי הרמה בדם. הדבר נכון גם לגבי קנאביס רפואי וגם לגבי למותריג'ין (למיקטל, למודקס, למוג'ין), כאשר בטיפול משולב של שתי תרופות אלו חייבים להוריד את מינון הלמותריג'ין.
  • יש לבצע בדיקות דם תקופתיות (2-4 בשנה) כדי לראות שהתרופה אינה פוגעת במערכות כמו מערכת הדם (כדוריות לבנות, אדומות וטסיות) הכבד והלבלב. מעקב אחר תפקוד הכבד מתבצע ע"י בדיקת אנזימי כבד בדם. מקובל שעלייה מתונה ברמתם אינה מחייבת הפסקה, אלא אם עלו יותר ממכפלה של הערך המקסימלי התקין. באותה הזדמנות בודקים גם את רמת התרופה בדם היות ודפלפט הנה אחת מהתרופות שהמינון שלה נקבע גם ע"י רמת התרופה בדם.
  • מבחינת תופעות לוואי חומצה ולפרואית נמצאת במיקום ממוצע יחסית לשאר התרופות (למרות הרשימה הארוכה של תופעות).

תופעות לוואי של דפלפט

תופעות הלוואי השכיחות
כאבי בטן
בחילות
עייפות
פריחה
רגזנות
שינויי מצב רוח
עלייה במשקל
נשירת שיער
רעד קל בידיים
דלקת של הלבלב

Depalept עלולה לגרום לעליית רמת האנדרוגנים בנערות, כולל הפרעות במחזור וריבוי ציסטות בשחלה (Polycystic ovary). ישנם גם מאמרים שלא הראו עלייה בשכיחות של ריבוי ציסטות.
חומצה ולפרואית עלולה לשנות את תפקודי בלוטת התריס ולעלות את רמת ההורמון T3. בדרך כלל, אין לכך משמעות קלינית.

לא נראה שהתרופה עלולה לפגוע במערכת הרבייה, אולם היא עלולה לפגוע בעובר ולגרום לו נזקים בשכיחות גבוהה יותר מאשר תרופות אחרות. לכן לא מקובל להשתמש בתרופה בנערה או אישה המתכננת הריון. ואם היא מטופלת כבר בדפלט, יש למצוא לה תחליף לפני תחילת ההריון (הנזק נגרם, בדרך כלל, בחודש השני להריון).

עקב דיווחים בשנות השמונים על תמותה בתינוקות עקב פגיעה בכבד, חדלו בארה"ב לתת את התרופה לפני גיל שנתיים. מחקרים מאוחרים יותר הראו שמדובר בעיקר בתינוקות עם מחלה מטבולית לא מאובחנת ובעיקר בשילוב עם תרופות אחרות. כיום מקובל לתת אם צריך, אך אם הילד צעיר מגיל שנתיים חשוב לבצע סקר מטבולי לפני מתן התרופה.

כ"כ נמצא שהתרופה מורידה את הרמה בדם של קרניטין שמתפקד במספר מערכות אנזימתיות, ולכן מקובל לבדוק רמת קרניטין בגן עד גיל 4 שנים ולתת את תוסף המזון הזה (אם יש צורך).

חישוב המינון הדרוש של דפלפט

כמקובל, יש להעלות את המינון של דפלפט בהדרגה, אלא אם מדובר בהעמסה בחדר מיון.

המינון המקביל לאחר העלייה הראשונית הנו 20-60 מ"ג/ק"ג/יממה . בילדים ניתן לעלות גם ל-100 מ"ג/ק"ג/יממה, כדי להשיג את הרמה הרצויה. מינון המקסימלי הנו 3000 מ"ג ליממה. אני מגיע בילדים קטנים ל-400 מ"ג לפני שאבדוק רמה ובילדים בתחילת בי"ס ואילך ל-600 מ"ג ליממה. אם מדובר בדפלפט כרונו שמגיע בכדורים של 500 מ"ג, אז זה יהיה מינון המטרה הראשוני. לאחר בדיקת תרופה בדם אמשיך לעלות לפי הצורך.

הרמה הטיפולית של חומצה ולפרואית בדם הנה 50-100 מיקרוגרם/מ"ל.

אזהרה חשובה: המאמר אינו אמור להחליף את ההתוויות והאזהרות אשר במפרט התרופה הרשמי.

נכתב ע"י פרופסור אורי קרמר

הבעיה הכי גדולה של חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם היא חוסר מידע אודות המחלה ודרכי התמודדות איתה

מן המפגש הראשון עם הנוירולוג ולאורך מהלך המחלה עולות שאלות רבות, החל משאלות בסיסיות, כגון מהו התקף אפילפטי ומהי אפילפסיה, ועד שאלות ספציפיות בנוגע לדרכי אבחנה ואפשרויות טיפול שונות.

חלק גדול מהמידע שנאמר בייעוץ אינו נקלט. בזמן שעובר אתם מתחילים לחפש מידע באינטרנט, ובדרך כלל צוברים חרדה נוספת מרוב מידע (נכון או שגוי), עד שמתקיים מפגש אמיתי עם המומחה שבו אפשר לשאול את כל השאלות הבוערות, ולנסות להרגיע חלק מהחששות.

  • האם אפילפסיה יכולה לעבור במקרה שלכם?
  • מה אסור ומה מותר לעשות לחולה אפילפסיה? ממה צריך להיזהר?
  • איך אפשר לעזור לחולה בזמן ההתקף? איך להגיש עזרה ראשונה?
  • מה הטיפול האופטימלי במקרה שלכם?
  • מה לעשות כאשר התרופות לא שולטות בהתקפים? מה עוד אפשר לנסות?
  • מהן זכויות של חולי אפילפסיה בישראל? מה מגיע לכם מהמוסד לביטוח לאומי ומארגונים אחרים? 

מהו גיל החולה? לחצו על הכפתור למטה

לחצו על כפתור "לסיום הזמנה וקבלת הספר"0
There are no products in the cart!
0